דב לב ארי הגיש ערעור לבית משפט המחוזי בתל אביב על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בעיר מתאריך 26/11/03, שהרשיע אותו בהיעדרו בביצוע עבירה של נהיגה ללא רישיון, כשרישיון הנהיגה שלו פקע למעלה משישה חודשים קודם לכן והטיל עליו קנס בסך של 600 שקל.
בכתב הערעור טען שבעת שעצר אותו שוטר הוא לא נשא רישיון נהיגה, אולם היה לו רישיון נהיגה בר תוקף ובשל טעות יוחסה לו עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה בר תוקף. מאחר ולא התייצב לדיון, לא הובא לידיעת בית משפט לתעבורה שמספר ימים קודם לכן שילם מחדש עבור רישיון הנהיגה.
שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב יהודית אמסטרדם, אפשרה למדינה לערוך בירור במשרד התחבורה, שלאחריו הודיעה המדינה לבית המשפט שרישיונו של לב ארי היה תקף ביום ביצוע העבירה. המדינה הסכימה שהערעור יתקבל באופן כזה שלב ארי יזוכה מנהיגה ללא רישיון נהיגה בר תוקף, ויורשע בעבירה של אי נשיאת מסמכים. לב ארי השיב שאינו מתכוון לערער על הקנס ומבקש לזכותו מביצוע העבירה.
בפסק הדין שניתן בהעדר הצדדים, כתבה השופטת אמסטרדם: "לאור כל המקובץ לעיל, אני מקבלת את הערעור באופן שהמערער זכאי מהעבירה בה הורשע לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, ואני מרשיעה אותו בהסכמת ב"כ הצדדים בביצוע עבירה של אי נשיאת מסמכים - עבירה לפי סעיף 9(א) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961. לאור העובדה שהמערער כבר היה פסול מנהיגה במשך 45 ימים - לא יוטלו הוצאות בתיק דנן, אך יוותר על כנו הקנס ששולם".
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
