|
שמנת או פיטורים. רומנו [צילום: סיון פרג´]
|
|
|
|
|
דורון מאור, סמנכ"ל המטענים של אל על יכול לישון בשקט. דרישת ועד העובדים שהוצגה אתמול במסגרת ההכרזה על סכסוך העבודה, להגבלת שכר הסמנכ"לים ל-100 אלף שקלים בחודש אינה נוגעת לו. על-פי הדוח הכספי של החברה הוא היחיד מבין ארבעת הסמנכ"לים בחברה שעלות שכרו בשנת 2008 הייתה פחות מכך: רק כ-92 אלף שקלים.
לעומת זאת, אם ייענה בסופו של דבר מנכ"ל אל על, חיים רומנו, לדרישת הוועד, יאלץ ראובן וירובניק - סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל-להקריב כ-25 אלף שקלים מעלות שכרו מדי חודש. על סכום דומה ייאלץ לוותר גם סמנכ"ל הכספים של החברה, ניסים מלכי. סמנכ"ל המבצעים ליאור יבור יפרד מסכום צנוע יחסית של כ-500 שקלים בחודש; בסך-הכל, יסתכמו הקיצוצים הכואבים בעלות שכר הסמנכ"לים בכ-51 אלף שקלים בחודש, שבמהלך שנה יצטברו ל-612 אלף שקלים, לפני מס.
יו"ר ועד העובדים, יוסי לוי, אמר כי לארבעה בכירים בתפקידים נוספים, כמו נציגי אל על בלונדון, פריס ודרום אמריקה, מזכיר החברה, ראש המטה ומינויים נוספים שנעשו בשנה האחרונה - משולם שכר סמנכ"ל. אלא שגם אם כל אלה יכפילו וישלשו את החיסכון לחברה, זה עדיין לא מה שישנה מהותית את השורה התחתונה של חברת התעופה הלאומית.
רומנו הצהיר שדרוש קיצוץ בהיקף 35 מיליון דולר, כך ש"תרומת" הסמנכ"לים במקרה הזה היא טיפה בים, אבל יש לצעד כזה גם ממד הצהרתי. "בכירים שעומדים בשורה הראשונה וקוטפים את הפירות בימים יפים צריכים לדעת גם להקריב בעת הצורך", אמר.
לדבריו, "אין אף סמנכ"ל ששכרו ברוטו הוא מעל 100 אלף שקלים". אך בנוסף לשכר החודשי זכאים הסמנכ"לים גם לבונוסים ותשלומים מבוססי מניות שנעו ב-2008 בין כ-350 אלף למיליון וחצי שקלים לסמנכ"ל, ובמרכיב זה הוועד לא מבקש לפגוע. היחיד מבכירי החברה שקיצץ עד כה בשכרו היה רומנו עצמו, שגם לאחר הקיצוץ הסתכמה עלות שכרו בשנה שעברה, כולל מענק בסך למעלה משלושה מיליון שקלים, בכחמישה מיליון שקל.
"הסירוב העיקש לדרישות הוועד עלול להאריך שלא לצורך את הסכסוך. טוב יעשה המנכ"ל אם בעצה אחת עם מנהליו הבכירים יעשו את הצעד הראשון לקראת הפיוס הבלתי נמנע עם העובדים, יוותרו גם הם על השמנת ויתחילו לדבר על הדבר האמיתי", אמר לוי. "הוא כבר הבין זאת והתחייב שעל כל אחוז קיצוץ בשכר העובדים ההנהלה תקצץ לפחות שניים משכרה".
מצד שני כדאי שגם הוועד ירד מהעץ: בינתיים לא קוצץ שכרו של אף עובד אל על. להפך: בכל שנה נוסף לעובדים החתומים על ההסכם הקיבוצי 1% כתוספת ותק. כל מה שביקשו מהם הוא לוותר חלקית על כרטיסי טיסה בכמעט חינם ללא הגבלה להם ולבני משפחותיהם, ולהסתפק בכמות מוקצבת של כרטיסים מוזלים. "שמנת או פיטורים", אומר רומנו.