בנק מרכנתיל-דיסקונט קנה (יום ד', 23.9.09) את חמש הקומות העליונות, 38 עד 42, במגדל היובל בקרייה בתל אביב. הבנק ישלם 107 מיליון שקל. שטח הקומות הוא 10,000 מ"ר, כך שהבנק משלם 10,700 שקל למ"ר, שהם שווי-ערך ל-2,850 דולר למ"ר. המחיר כולל 110 מקומות חניה מקורים בחניון של המגדל.
המוכרים הם בעלי המגדל - אפריקה-ישראל 50% ומשקיעים בריטים 50%. המחיר שהושג בעסקה נמוך במקצת ממחירי המשרדים באיזור. הסיבה, ככל הנראה: המוכרים - ביחוד אפריקה-ישראל - מבקשים לסיים את שיווק הבניין, שבו נותרו עדיין משרדים פנויים.
בעבר, ניהל מרכנתיל-דיסקונט מו"מ לשכירת 10 קומות במגדל, ב-70 שקל למ"ר. לבסוף הוחלט על מדיניות אחרת - לקנות קומות ולא לשוכרן, אך בהיקף קטן יותר. ברור, שאפריקה-ישראל במצבה כיום העדיפה למכור ולא להשכיר.
|
|
|
העסקה תזרים לאפריקה-ישראל כ-53 מיליון שקל. סכום נכבד, שיכסה פחות מ-1% מחובות החברה לבעלי האג"חים. עם זאת, מצביעה העסקה על כך, שאפריקה-ישראל ממשיכה במדיניות שבה היא נוקטת כבר יותר משנה: לממש נכסים בכל הזדמנות, בתנאי שאפשר לקבל בעדם מחיר סביר, רצוי עם רווח הון.
מגדל היובל, בדרך פ"ת 125, פינת קפלן, הוא מגדל המשרדים השלישי בגודלו בתל אביב, וגובהו 158 מטר. בנייתו הסתימה ב-2005. בחלקו התחתון של הבניין מרוכזים משרדי הממשלה בתל אביב, בעסקת שכירות לטווח ארוך שנעשתה בין היזמים לבין מינהל הדיור הממשלתי. בחלקו העליון של המגדל – קומות שנוספו בשלב מאוחר יותר – נמצאים משרדי קרנות הפנסיה הוותיקות, ערוץ 9 לדוברי רוסית, עורכי דין ושוכרים אחרים.
|
|
|
|
בנק מרכנתיל-דיסקונט יפנה בעוד כשנה את הבניין ההיסטורי ברחוב אלנבי 103 בתל אביב, שבו הוא יושב שנים רבות. הבניין נבנה בימי המנדט, ועד היום יש בו מרכיבים יחודיים מאותה תקופה. לקראת תום תקופת המנדט, תקפו לוחמי לח"י את הבניין, ושדדו ("החרימו") מכספותיו סכום כסף גדול. הייתה זו אחת מפעולות המחתרת הנועזות והמפורסמות של אותם ימים, והיא מצוינת בשלט זיכרון מול הבניין. לא נמסר, מה בדעת מרכנתיל לעשות עם הבניין ההיסטורי, לאחר שיפונה.
|
|
| תאריך: |
24/09/2009
|
|
|
עודכן: |
24/09/2009
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
