חברות נוספות מאמצות את מודל התחרות של נטפליקס
|
|
חשיבותה של התחרות של נטפליטקס לא נעוצה בפרס, אלא במודל החדש שהיא יצרה לחדשנות בעידן האינטרנט - הצעת פרסים כתמריץ לעידוד של שיתופי פעולה ברחבי העולם לפתרון בעיות באינטרנט. כמה חברות כבר אימצו את מודל הפרס. קרן X Prize, למשל, מציעה פרסים של מיליוני דולרים עבור פריצות דרך בתחומי הגנטיקה, האנרגיה החלופית וחקר החלל על-ידי גורמים פרטיים. InnoCentive הוא שוק לפרויקטים עסקיים, שבו חברות יכולות לפרסם תחרויות, למשל בתחום פיתוח מוצר או מדע שימושי, ועובדים או קבוצות יכולים להתחרות על פרסים שמציעות החברות. סטארט-אפ נוסף, Genius Rocket, מפעיל שוק מקוון דומה עבור פרויקטים שיווקיים ופרסומיים. אלפי קבוצות מיותר מ-100 מדינות התחרו על הפרס של נטפליקס, שעבורה זו הייתה עסקה טובה. "אם מסתכלים על סך שעות העבודה, למעשה מדובר בשכר של דולר לשעה עבור דוקטורים", אמר ריד הייסטינגס, מנכ"ל נטפליקס. להערכת אנליסטים בשוק העבודה, מודל הפרסים אכן עשוי להטות את מאזן הכוחות לטובות המעסיקים. נטפליקס לא ביצעה ניתוח מעמיק של עלות-תועלת להשקעתה בתחרות. ואולם כמה מהטכניקות שהפעילו המשתתפים כבר שולבו במערכת ההמלצות שלה, ולדבריה הגדילו את שיעור שימור הלקוחות. לטענת נטפליקס, המלצות טובות יותר מגדילות את סיפוקם של הלקוחות.
|
לא מאוכזב שלא הפכתי למיליונר
|
|
קורן, מדען מחקר, נשוי עם שלושה ילדים, הוא דוקטור למדעי המחשב ומתמטיקה מטעם מכון ויצמן ומומחה לתחום המלצות, מניעת ספאם וניתוח דאטה וויזואליזציה. למרות העבודה הקשה שהשקיע, הוא לא יזכה, כאמור, לקבל נתח ממיליון הדולר. "התמודדתי בתחרות הזו כעובד יאהו ו-AT&T", הוא אומר. "השתמשתי במשאבים שלהן. עבדתי על חשבון שעות עבודה. הפרסים שייכים להן, זה הוגן. גם אם הפרס הגדול היה מגיע לחוקרים, לא הייתי נהפך למיליונר כי היו לי שותפים. אבל העובדה שהכסף לא היה אמור להגיע אלי הייתה ידועה לי כבר בתחילת הדרך. האם אני מאוכזב שלא הפכתי למיליונר? לא. הרווחתי מהתחרות הרבה מאוד ברמה האישית. צברתי ידע, חיזקתי את המעמד המקצועי שלי ובעיקר אני חש סיפוק רב. עבור כל אלה זה היה שווה לי". על התחרות שמע קורן באוקטובר 2006, אז התגורר עם משפחתו בניו ג'רזי. באותה העת שימש חוקר של AT&T. "הייתי לקוח של נטפליקס. היה לי מנוי ושכרתי סרטי DVD שהגיעו אלי בדואר. בנטפליקס יש מנגנון המלצות שבעייני היה די טוב והשתמשתי בו. הם עשו עבודה לא רעה בחיזוי ההעדפות שלי לצפיית סרטים. באוקטובר 2006 שלח לי חבר מ-AT&T מייל וסיפר לי על התחרות של נטפליקס. הוא סיפר שחשב עלי כי סבר שזה קשור לתחומי העיסוק שלי. האמת שזה בכלל לא היה קשור למה שעשיתי, אבל מיד לאחר ששמעתי על התחרות נדלקתי על זה ברמות הכי גבוהות שיש. חשבתי שמדובר באתגר מחשבתי מעניין. קבענו פגישה ב-AT&T והעלנו רעיונות איך להצליח בתחרות". יש לציין כי AT&T ויאהו לא השתתפו בתחרות. קורן עבד ב-AT&T כחוקר, כך שלחברה היה חשוב לאפשר לו להתחרות. האינטרס של הקבוצות המשתתפות בתחרות היה הגישה למאגר הנתונים האדיר שהעניקה נטפליקס לחוקרים - מאגר שחוקרים לרוב רק חולמים עליו. זאת גם הסיבה שאפילו הקבוצה שהפסידה בתחרות מרגישה מנצחת. ביאהו לא היה אכפת להם שהוא מקדיש שעות עבודה לתחרות כי הם מרוויחים חוקר שלומד תחום חדש שיכול אחר כך לסייע להם בחיזוי המלצות גולשים. "כבר הרווחנו 10 מיליון דולר רק ממה שלמדנו", אמר מנכ"ל קבוצת אופרה סולושנס, ארנב גופטה. העבודה בתחרות סייעה לחוקרים לרשום ניתוח סטטיסטי משופר ולחזק את הטכניקות שהחברה משתמשת בהן לחיזוי עבור לקוחות בתחומי השיווק, הקמעונות והפיננסים. "הפרס היה בשבילנו משני בלבד", אמר גופטה. השנה הראשונה, כאמור, הייתה מסחררת ומרגשת ומדי יום נקבע שיא חדש ודירוג חדש. אלא שאת ההתרגשות של השנה הראשונה, החליפה התקדמות אטית מאוד בשנה השנייה. "במהלך 2008 הואט קצב ההתקדמות באופן מדהים. היה קשה מאוד לצבור נקודות. היעד היה לעבור את סף ה-10% שיפור במערכת ההמלצות של נטפליקס. ככל שהתקרבנו ליעד פתרנו את כל החלקים שהיו קלים לפתרון, אבל לאחר שהשגנו דיוק של 8.5% נשאר לזהות תבניות חבויות מאוד של מידע והיה קשה מאוד לחשוף אותן. "באמצע 2008 החלטנו לפנות לשני חבר'ה צעירים מאוסטריה מקבוצת ?כאוס' שהתחרתה בתחרות ולשתף איתם פעולה. זה יצר יתרון עצום, מכיוון שהם דורגו במקום השני קודם לכן וכך היינו מדורגים במקום הראשון בפער ניכר מהמתחרים". האם לא הרגשת שזה נמאס, ושאתה מקווה שהתחרות תיגמר כבר? "קצב העבודה בשנה הראשונה היה מטורף ובאמת אי-אפשר היה לעבוד באותו ריגוש. כבר היו לי עוד דברים בראש. באמצע התחרות עברתי לישראל והתחלתי לעבוד ביאהו. הקצב הואט".
|
נקודת המפנה המיוחלת הגיעה במאי 2009, בשנה השלישית של התחרות. "הצלחנו סוף-סוף להגיע ליעד - 10%", מספר קורן. "שמרנו את זה בסוד. חודש אחרי כך הגשנו את הפתרון שלנו, ואז ניתן פרק זמן של 30 יום נוספים לכל הקבוצות האחרות, כולל לנו, לשפר את הפתרון. "באותו חודש שוב נוצרו קבוצות מתחרות חדשות שהתמזגו. בסופו של דבר שלוש קבוצות התאחדו בסתר, קראו לעצמן אנסמבל ויום לפני סוף התחרות שלחו פתרון שהיה טיפ-טיפה טוב יותר משלנו. הם עברו אותנו בשבריר האחוז. אנחנו היינו שבעה חוקרים והם 30. "ביום האחרון של התחרות עבדנו באופן אינטנסיבי כדי לשפר את הפתרון שלנו. אני בישראל ושאר החוקרים באוסטריה, בקנדה ובארה"ב. עבדנו יחד כמו משוגעים כדי להשיג את הפער. 20 דקות לסיום התחרות שלחנו את הפתרון שלדעתנו היה הכי טוב והשווינו את התוצאה שלהם. אבל זה לא היה הסוף. "בדקה האחרונה לתחרות שיפרה הקבוצה המתחרה את התוצאה בעוד מאית האחוז. לפי לוח תוצאות, בתחילה היה נראה כאילו הם עדיין במקום הראשון ואנחנו בשני. השעה הייתה 21:30. הייתי במשרד בחיפה. כעבור חצי שעה, כשאני רואה שאני לא מקבל מייל מנטפליקס, לקחתי את האוטו ונסעתי הביתה. כשהגעתי הביתה גיליתי שהקבוצה המתחרה התחילה לספר בטוויטר שהיא הזוכה. "עד שלפתע הגיע המייל מנטפליקס שבישר שאנחנו הזוכים הסופיים במקום הראשון ולא המתחרים. זה היה רגע מאושר. אני זוכר את התאריך והשעה - 26 ביולי 2009 בשעה 23:00. זו הייתה תחושה של אושר שלא תיאמן. כמעט השלמנו עם ההפסד. זה היה מרגש מאוד. לאחר המון עבודה זו תחושה נפלאה לזכות בתחרות, כי זה היה יכול בקלות להסתיים הפוך. המתחרים היו חזקים ולא הייתה הבטחה שנגיע לפסגה. טובי המוחות בעולם השתתפו בתחרות הזאת". מה תעשה עכשיו, כשהכל נגמר? "אני לא יודע. אני מקווה שלא הגעתי לשיא של החיים שלי מוקדם מדי. האמת, יש עוד תחרות שנטפליקס מתכננת, אבל קשה לי להאמין שאתחרה שוב. עבדתי על התחרות הזו שלוש שנים, ושעות רבות מחיי הוקדשו לה".
|
|