זבוב על קיר. ענבר מדווח מהמחנה של מכבי

יומן מסע – הערב (שבת) וילרבאן

בעוד שולה הייתה רחוקה אתמול מלספק אינדיקציה אמיתית ליכולתה של מכבי אלקטרה תל אביב המתחדשת, וילרבאן אמורה להיות יריב רציני בהרבה. בחמשת הימים שאנחנו צמודים לקבוצה אנו מנסים להבין אם ההרכב החדש כמעט לגמרי יוכל להתחבר ואולי לשחזר את השושלת הקודמת.

• 21:30, ישיר ב-5+ LIVE: מכבי ת"א - וילרבאן

אנדרו וישנייבסקי, הרכז שאמור להניע את ההרכב הזה, חושב שזה אפשרי: "אני מאוד אשמח להיות חלק בבניית שושלת חדשה, אנחנו עכשיו בזמן הלמידה. נכון שכרכז יש עליי לחץ אבל הוא על כל אחד ואחד מהשחקנים של הקבוצה". ברוב המקרים, כששאלתי את צ'אק איידסון שאלה זהה, אחרי שוישנייבסקי כבר ענה עליה, גם התשובה שלו הייתה זהה: "כן, הוא נתן תשובה טובה, אני מסכים איתו...".

"גיא, תכניס את החולצה!"

שמעון מזרחי נמצא שם, מכל בחינה, יותר מכל אחד אחר. וכאחד שמלווה את הקבוצה כבר די הרבה שנים קשה לי לדמיין את ההרכב הזה, את המכונה הזו, ממשיכה לדהור ביום שאחרי. זו לא התחנפות, למזרחי יש גם הרבה מתנגדים, אך גם הם יודעים כי קודם כל רק טובת מכבי תל אביב לנגד עיניו. צריך להיות קרוב למנגנון הזה כדי להבין עד כמה מזרחי הוא האיש שמכתיב, כמעט בלי להגיד מלה, את המשמעת, את הדרייב לניצחון, שלעולם לא פוסק. כשמכבי עברה אתמול לאזור ה-30 הפרש, מזרחי כעס. הוא כל הזמן כועס, מסתכל על הלוח, לא מבין למה ב-46 הפרש יניב גרין לא משתלט על הכדור. והיה גם את הרגע שמזרחי פנה לגיא פניני, "גיא!", הוא קרא לעברו, ופניני הסתכל כאילו אמורה להגיע הוראה טקטית חשובה, אבל שמעון פשוט אמר: "תכניס את החולצה!". קבוצה של שמעון תמיד תהיה מסודרת.

פניני – המוטי דניאל הבא

גיא פניני בהחלט יכול להיכנס למשבצת ה"מכביסט" האולטימטיבי. הוא גדל בנוער של הקבוצה, אבל כמו בלא מעט מקרים אחרים היה צריך לצאת החוצה כדי להבהיר להם שהוא יכול להיות האיש הכי נכון לקבוצה הזאת.

פניני לא נחמד, במיוחד כשהוא עולה על המגרש. גם מוטי דניאל אף פעם לא היה נחמד על המגרש. כשהמשחק היה מתחיל ודניאל עוד היה על הספסל הוא היה מתחיל לבעור מבפנים. נותן את המבט הזה למאמן, "תכניס אותי כבר!". פניני עדיין לא שם, אבל אם הייתי צריך לשים את הכסף על השחקן שיהפוך לאהוב 'היכל נוקיה', פניני הוא אופציה טובה. כי פניני לא יחשוב פעמיים לפני שינשך שחקן, בדיוק כמו שארואסטי עשה למייק לארגי.

לפני כמה וכמה שנים ליוויתי את מכבי חיפה בקפריסין לפני משחקה מול מנצ'סטר יונייטד. פניני היה אז שחקן שלא מקבל דקות אפילו בהרצליה, ואני חשבתי לעצמי, 'כמה ישראלים יש לנו יותר מ-2 מטר עם קליעה משלוש והרבה הגנה...?! '. אתמול הוא עלה בפעם הראשונה בחמישייה והיה מצוין. 40 שניות לסיום הרבע ביקש חילוף מהספסל, אבל לא מהאיש הנכון. כי פניני כנראה לא רגיל לאינטנסיביות של מכבי. כאן זה עולם אחר מבחינת הדרישה וההשקעה. כך שאם ביקשת את החילוף מעוזר המאמן ולא ממר גרשון, קרוב לודאי שגם בפעם הבאה תמצא את עצמך נדחף לעבר הפרקט כשהמאמן מסמן לעוזרו "אז מה אם הוא ביקש חילוף, מי הוא בכלל?".

מי בעל הבית?

גל מקל ממש לא רוקי במכבי אלקטרה. הוא כבר היה כאן לפני כשנתיים כשחזר מהקולג' והוא עוד אחד שגדל במועדון, מהסוג ששמעון הכי אוהב. מקל נראה מאוד נינוח גם ברגעים שלפני משחקים, לא לחוץ, מחייך. אבל אם צריך למקד את התכונה הכי משמעותית שלו אז זו בדיוק התכונה: מיקוד. מקל מפוקס וממה שאנחנו מבינים מכל המערכת מדובר בילד שלא ישאיר אפילו אבן אחת במקומה. הוא עובד מהבוקר עד הלילה, במקרה שלו יש בעיקר מה לשפר בקליעה מרחוק, אבל תהיו משוכנעים שגם זה יסתדר. מצד שני, יש לו שלושה יריבים לא קלים על משבצת הפליימייקר. מעבר לרביב לימונד ואנדרו וישנייבסקי, דורון פרקינס יכול בהחלט עם הזמן להיות זה שינהל את הקבוצה. הוא מאוד אגרסיבי, אינטליגנטי בניהול המשחק, ובעיקר רעב. אתמול אחרי המשחק פרקינס לא חשב פעמיים כשאמר שהוא רוצה להיות הרכז המוביל של מכבי, "לא עוד רול פלייר".

• *

הערב מול וילרבאן אני מציע לכם להתמקד קודם כל בצ'אק איידסון. מכבי צריכה להתפלל שהברכיים שלו יחזיקו מעמד (לפני מספר שנים עבר שני ניתוחים ברצועות). כי איידסון הוא קלע מדהים לשלוש שיכול להשפיע על המשחק בלי לזרוק אפילו שלשה אחת. אול אראונד פלייר עם ראיית משחק והבנה מתי לקחת את הדברים לידיו ומתי לזוז הצידה. שחקן קבוצתי שמבין שחלק מהקבוצתיות היא לפעמים לשים את המשחק בידיים שלו עצמו. ואל תשכחו להסתכל על הקפיצות של החרגול סטפן לאזמה.

אז כמה רחוק הקבוצה הזו יכולה להגיע? קשה לאמוד עכשיו. ברור שיש לה בעיה של "בשר" בצבע, לאמפה ופישר מתאימים למשחק ריצה אבל גוף אמיתי קשה להם לתת. פיני גרשון ושרון דרוקר יצטרכו להבליט את היתרונות של ההרכב הזה ולהחביא את החולשות.