מפגש מאיים. בית משפט המחוזי בירושלים דחה (יום ה', 22.10.09) דרישה של המדינה להרחיק את פעיל הימין אלחנן גרונר מ"אנשי אכיפת החוק ביהודה ושומרון". מדובר בדרישה על-רקע "ביקור" שערך גרונר בביתו של המשנה לפרקליט המדינה שי ניצן ושבגינו הוגש נגדו כתב אישום. בהחלטה, כתבה השופטת יהודית צור כי המעשה של גרונר נובע מ"טרוניה קונקרטית" נגד ניצן, וכי לא ניתן לממש צו כזה.

מדובר בפרשה שהחלה עם הרחקתו של גרונר מביתו בשומרון בהוראת שי ניצן. גרונר ואשתו החליטו על מחאה - ביקור בביתו של ניצן בירושלים. מהאישום עולה כי גרונר הגיע לביתו של ניצן בשעות הערב המאוחרות, והקיש על דלת הבית. כשניצן פתח את הדלת אמר לו גרונר כי "עליו להתבייש שהוא מגרש יהודי מביתו". לשאלת ניצן מדוע ערך ביקור דווקא אצלו, השיב גרונר כי ניצן הוא האחראי לכך שגרונר ואחיו, אריאל גרונר, הורחקו מבתיהם. באישום נטען עוד כי גרונר פנה גם לילדיו של ניצן בני 8 ו-10, ואמר כי הם "צריכים להתבייש שיש להם אבא כזה". לאחר מכן, כשניצן ביקש מבני הזוג לעזוב את המקום ו"ברכם לשלום", השיב לו גרונר: "אין שלום לרשעים".

נקישה על הדלת - הסגת גבול

באישום שהוגש נגד גרונר נטען כי ביצע לכאורה עבירות של איומים והסגת גבול. המדינה דרשה מעצר עד תום ההליכים או שחרור בתנאים. בית משפט קבע כי אין די ראיות לטענת הסגת גבול וכי הטענות על איומים כלפי ילדי ניצן "מוחלשות", בין היתר על-רקע טענת ניצן עצמו כי לא חש איום. בית משפט הורה על הרחקת גרונר מביתו של ניצן ועבודתו במשך חצי שנה וחייבו בערובה של אלפיים שקלים.

בערעור שהגישה המדינה, נטען כי מדובר בתנאים קלים וכי יש להרחיב את ההרחקה ולהחילה גם על "עובדי ציבור אחרים אשר אמונים על אכיפת החוק ביהודה ובשומרון, וכן להטיל עליו הפקדה כספית". "נקישה על דלת ביתו של אדם במטרה לעבור עבירה פלילית מהווה עבירה של הסגת גבול", טענה המדינה. כמו-כן, "עצם הגעה לבית עובד ציבור מתוך כוונה לפגוש בו ובבני משפחתו מעבירה מסר מאיים בהתנהגות". לטענת המדינה, טעה בית המשפט שנתן משקל לטענת ניצן כי "לא חש מאוים" שכן "נקבע לא אחת שאין נפקא מינא אם דבר האיום הסיג את מטרתו אם לאו".