"הכנת והנחת שני מטעני חבלה הם מעשים חמורים בפני עצמם, אך חומרתם מתעצמת נוכח העובדה כי מכיניהם ומניחיהם שוטרים הם במשטרת ישראל, האמונים על שמירת החוק ואכיפתו. דווקא הידרדרות שלטון החוק בנהריה בתקופת מעשיהם הפכה את תפקידם זה לחיוני במיוחד שכן, בפרט בזמנים קשים כגון אלה, זקוקים האזרחים לתפקוד מקצועי, אחראי, שקול ונטול פניות מצד אנשי המשטרה ולבטח לא פעולות המדמות פעולות של כנופיות פשע. תחת זאת, הפכו השוטרים שאת דינם אנו גוזרים לעבריינים שנטלו את החוק לידיהם, תוך שהם מחקים ומשכללים דפוס התנהגות עברייני חמור ביותר אותו היה עליהם לשרש", כתב השופט אלרון בגזר הדין.

לדבריו, "אם תחושת העדר הביטחון וההפקרה, כלשונם, היא זאת שהביאה אותם לעשות את המעשים נשוא ההרשעה, מה יאמר האזרח הפשוט כאשר הוא חש כי בטחונו האישי נפגע ופניותיו לרשות האכיפה אינן נענות? האם אז ייקח את החוק לידיו ויעשה דין לעצמו, כפי שעשו לא אחרים מאשר שוטרים ותיקים ומנוסים כנאשמים שבפנינו ובתוכם, קצין בדרגת רב פקד?"

עוד ציין כי ארבעת הנאשמים לא רק שלא קיימו את המוטל עליהם בשמירה על ביטחון הציבור אלא שגם בכוונת מכוון העמידו בסכנה את שלום הציבור.

"עובדות המקרה דנן חסרות תקדים בחומרתן. הנאשמים חברו יחדיו, קשרו קשר להניח מטעני חבלה בקרבת מי שראו כ"אויביהם" והוציאו תוכניתם אל הפועל במיומנות של מבצע צבאי". בהצביעו על חומרת מעשי הנאשמים כי הרכיבו והניחו מטעני חבלה על אדן חלון בית פרטי ומתחת לרכב חונה , ביודעם כי גם נוסעים בו אשה וילדים . חזקה על הנאשמים כי הבינו את תוצאת מימוש הפוטנציאל ההרסני של מטעני החבלה . מעשיהם לא נעשו מבלי תשומת לב או מתוך רשלנות, אלא מתוך תכנון מוקדם והכנות רבות שנעשו כדי להוציא אל הפועל את תוכניתם ולכך, יש משנה חומרה". השופט הוסיף כי מי כנאשמים מבין השלכות התפוצצות מטען חבלה שאינו מבחין בין היעד לפגיעה לבין אחרים , כפי שקרה לא אחת. "לפיכך, ניתן לומר כי ליבם היה גס לחלוטין בתוצאות מעשה החבלה שלהם".

לדברי השופט אלרון, ארבעת השוטרים סיכנו גם את עמיתיהם השוטרים ממחלקת החבלה.

"הנאשמים, לא רק שלא נאותו להזהירם לבל יפגעו, אלא שמו עצמם כלא יודעים מדבר וכמי שעושים במקום מתוקף תפקידם תוך התעלמות מוחלטת מהסיכון הטמון לחבלני המשטרה בפירוק מטען החבלה. מי שהניח מטען חבלה בעיבורה של עיר אינו יכול להסתתר מאחורי היותו איש משטרה, גם אם זכויות רבות עומדות לו. אלו, מטבע הדברים תעמודנה לזכותו במכלול השיקולים הרלוונטיים הנשקלים לצורך גזירת הדין. אולם, העובדה כי באנשי משטרה עסקינן, יש בה חומרה יתרה בנסיבות העניין לנוכח אופיין, מהותן וטיבן של העבירות אותן ביצעו, והרי הם אלה האמונים על החוק, על שמירתו ואכיפתו", ציין.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לגזר הדין של בית המשפט המחוזי כי היא קיבלה לידיה את גזר הדין וכעת הגורמים המקצועיים בוחנים ושוקלים את משמעויותיו בטרם תתקבל החלטה בעניין.

"הדעת איננה סובלת מצב בו שוטרים ייקחו את החוק לידיהם ויחרגו חריגה גסה ומסוכנת מעמוד השדרה הערכי והמשמעתי של הארגון. מנגד, מדובר בשוטרים, בשר מבשרו של הארגון, אנשי שטח מקצועיים ונורמטיביים שהתאפיינו בדבקות משימתית ובהתמודדות אמיצה עם עבריינים חמושים ומסוכנים לצורך הגנה על חיי תושבי האזור", נכתב בהודעת המשטרה.

לטענת המשטרה, ארבעת השוטרים נקלעו לסיטואציה מאוד מורכבת וקשה, הפעילו שיקול דעת לקוי ובחרו בדרך פעולה פסולה, אותה, חד-משמעית, יש להוקיע.

"מבלי להפחית מחומרת המעשים, הרי שאין מדובר בשוטרים שעברו עבירות מסוג טוהר מידות או פעלו לטובתם האישית. אלו שוטרים שבצעו משימות מורכבות שהוטלו עליהם, במסירות, ללא מורא ובנחישות", ציינו בכירים במשטרת ישראל.

אביגיל שררה, מנכ"לית ארגון נשות השוטרים והסוהרים, מסרה בתגובה: "זהו יום שחור לשוטרי משטרת ישראל בכלל ולארבעת המורשעים בפרט. אינני מבינה את גזר הדין של ההרכב המכובד ותוהה האם היה על השוטרים להגיע למצבו של השוטר שלומי אסולין ששוכב כצמח כבר שלוש שנים לאחר שנדקר במילוי תפקידו ע"י עבריין או למצבו של השוטר סמי אסעד שנורה במילוי תפקידו ע"י עבריין ושוכב במצב קשה. האם רק שוטרים פצועים בצורה קשה יכולים לצאת זכאים בדין?