נציגים מ-192 מדינות נאספים היום (ב', 7.12.09) בבירת דנמרק, קופנהאגן, לפתיחת הוועידה שחיכו לה זמן כה רב - ועידת האקלים של האו"ם.

הוועידה תוארה על-ידי מספר מדענים כוועידה החשובה ביותר שהעולם ראה עד כה.

האבטחה באזור הדוקה ביותר ומארגני הוועידה מצפים ל-15,000 נציגים ול-100 ממנהיגי העולם שיגיעו במהלך השבועיים הקרובים.

נראה כי עיקר המו"מ שיתנהל בוועידה יסוב סביב השאלה כיצד יועברו מאות מיליארדי דולרים - במזומן וכטכנולוגיה - ממדינות עשירות למדינות המתפתחות. המדינות המתפתחות טוענות כי הן זקוקות לעזרה כדי לרסן את כריתת היערות וכדי לצמצם את פליטת הפחמן.

הסכומים שדורשות מדינות אלו גבוהים ביותר, והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מעריכה כי מדינות שאינן שותפות בארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD) יזדקוו למעשה ל-197 מיליארד דולר כהשקעה שנתית נוספת להפחתת פליטת הפחמן עד שנת 2020. מי שעומד בראש תוכנית האקלים של האו"ם' איבו דה בואר אמר כי לצורך כך ייתרמו 10 מיליארד דולר בשנה לאורך מספר שנים וכ-100 מיליארד דולר בשנה בטווח הארוך.

מחקר שפורסם אתמול על-ידי האו"ם הראה כי ההבטחות שנעשו על-ידי המדינות המתועשות ומדינות גדולות אחרות עדיין אינן מספיקות כדי להשיג את המטרות של הורדת פליטת גזי החממה ברמות הנדרשות על-ידי מדענים רבים. פליטת הגזים של כל המדינות יחד אמורה שלא להעלות על 44 מיליארד טון של דו תחמוצת הפחמן עד 2020, זאת כדי להמנע מהשלכות חמורות כתוצאה מההתחממות העולמית.

בארץ, למרות הציפיות, אושרו אתמול רק שתי הצעות חוק סביבתיות מתוך ארבע - הצעת חוק התייעלות אנרגיה במבני ציבור ותיקון לפקודת התעבורה לעידוד תחבורה ציבורית.

אתמול פרסם גם מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, דוח מיוחד, ממנו עולה כי לישראל אין עדיין תוכנית פעולה מסודרת להפחתת פליטת גזי החממה. לינדנשטראוס המליץ לממשלה לפתח ולהרחיב הן את מערך התצפיות והמעקב אחר שינויי האקלים, והן את מערך ניטור הפליטות.