ועדת השרים לחקיקה אישרה אתמול (א', 10.1.10) את הצעת החוק שיזמה רשות ניירות ערך, המסדירה את פעילותן של זירות מסחר אלטרנטיביות לבורסה ואת הפיקוח עליהן.

הצעת התיקון לחוק קובעת כי תתווסף הגדרה ל"זירת סוחר לחשבון עצמו" (דילר). זירה מסוג זה תחויב בקבלת רישיון מאת הרשות לצורך פעילותה. ברישיון יצוינו התחומים בהם היא רשאית לעסוק והמשקיעים מולם היא רשאית לפעול. כתנאי למתן הרישיון, זירת סוחר לחשבון עצמו תידרש להוכיח איתנות פיננסית בעזרת קיום הון עצמי מזערי, פיקדון ונכסים נזילים. כמו-כן, יהיה עליה להחזיק בביטוח מתאים והיא תידרש לעמוד בכללים שייקבעו בתקנות לעניין אופן הטיפול בכספי לקוחותיה. בנוסף, תידרש הזירה להוכיח את עמידתה בתנאים טכניים ומחשוביים לצורך מילוי חובותיה.

זירת סוחר לחשבון עצמו תוגדר כמערכת שבה אדם, באופן מאורגן, תדיר ושיטתי קונה או מוכר ניירות ערך לחשבון עצמו, נגד פוזיציית לקוחותיו, פרט למערכת בה ההתקשרות החוזית נעשית בסופו של יום בזירת מסחר אחרת, או שבה כל התקשרות היא תולדה של משא-ומתן על תנאי הנייר הספציפי.

ברשות מסרו, כי על זירת סוחר לחשבון עצמו יוטלו חובות שמטרתן מזעור השפעת ניגודי עניינים בין הזירה לבין הלקוחות, ביניהן חובות גילוי מוגברות כלפי לקוחותיה. כמו-כן, עליה ועל בעל השליטה, הדירקטורים והמנכ"ל בה, יחולו חובות זהירות ומיומנות כלפי הלקוחות. על הזירות יוטלו גם חובות דיווח לציבור ולרשות, בין השאר כדי ליצור עליהן תשתית פיקוחית.

פעילות זירות המט"ח החוץ-רגולטוריות הולכת ומתרחבת בקרב המשקיעים הקטנים

חוק ניירות ערך קובע כי "לא יפתח אדם ולא ינהל בורסה לניירות ערך אלא ברישיון מאת שר האוצר שניתן לאחר התייעצות עם הרשות". נכון להיום, רק בורסה אחת בישראל, הבורסה לניירות ערך בתל אביב, קיבלה רישיון כזה. בבסיס חובת הרישוי עמד הצורך להבטיח כי השירותים המסופקים על-ידי הבורסה לציבור המשקיעים, יעמדו בסטנדרטים המבטיחים את פעילותה ההוגנת והתקינה.

בישראל, במקביל לעולם, התפתחה בשנים האחרונות פעילות ענפה בנגזרי מט"ח המתבצעת במתכונת חוץ-בורסאית. מרבית הפעילות מתבצעת במסגרת הבנקים ומפוקחת על-ידי בנק ישראל, אולם בנוסף לכך, פועלות בישראל זירות המאפשרות למשקיעים לסחור מול מפעילי הזירה (דילרים) בנכסים פיננסיים שונים (נגזרי מט"ח, מדדים, סחורות וכו'). זירות אלו מיועדות בעיקר למשקיעים הפועלים בהיקפים כספיים קטנים ומתקיים בהן מסחר בנכסים פיננסיים שונים לרבות בנגזרים על מטבעות, מדדים ואף ניירות ערך סחירים. הופעתן של זירות אלה היא פועל יוצא של התפתחות האינטרנט והאפשרות לקיים מסחר וירטואלי באמצעותו.

המסחר בזירות אלה מתבצע ברוב הזירות "מול הבית", כמו בקזינו. כלומר, הלקוחות אינם סוחרים זה מול זה בזירה אשר מטרתה להפגיש קונים ומוכרים כמו בבורסה רגילה, אלא מול מפעילי הזירה עצמה. לקוח המעוניין להתחיל לפעול בזירה נדרש בדרך-כלל להפקיד כספים בידי מפעילי הזירה, כספים הנמצאים בשליטתם המלאה של מפעילים אלה. על-פי רוב, מפעילי הזירה פועלים במתכונת של מתן ציטוטי קנייה ומכירה למוצרים השונים הנסחרים בזירה.

הפעילות המתקיימת בזירות מסחר אלה אינה זוכה למענה ברור בדין הקיים. הצורך בחקיקה בנושא מתחזק לאור העובדה שבישראל אין חקיקה המסדירה את פעילותם של יחידים וחברות כברוקר-דילר, בניגוד למצב בארצות הברית ובאירופה.

בשל ההיקף הגדל וההולך של פעילות המסחר בזירות אלו, ובשל פוטנציאל ניגוד עניינים המובנה באופן פעילותן, קיים חשש שאופן גיוס הלקוחות והתנהלות המסחר בזירות אלו אינם הוגנים, במובן זה שמשקיעים בזירות אלו אינם מקבלים מידע מספיק לצורך קבלת החלטת השקעה מושכלת ושכללי המסחר בזירה אינם מספקים הגנה נאותה לסוחרים בה.

לפני כשבוע, אמרה ח"כ רונית תירוש (קדימה), אחת ממקדמות הצעת החוק בכנסת, כי "אישורה תביא בשורה לרבבות הבתים שנהרסו כתוצאה מההתמכרות, פשוטו כמשמעו, לתחום הפורקס, שהפך לקזינו לכל דבר. דווקא בימים אלה בהם הוכבד הנטל על השכבות החלשות בעליית מחירי המים למשל, זוהי אמירה חשובה מאין כמותה בכך שאנו מונעים מחברות שונות לנצל את המצוקה אליה נקלעים האזרחים לשכנעם לנסות להרוויח 'כסף קל' הנגמר במפח נפש".