אורלי בטיט תבעה את הביטוח הלאומי סניף באר-שבע בבית הדין האזורי לעבודה בעיר לאחר שלא קיבלה הפרשי דמי לידה. בטיט ביקשה את ההפרשים באיחור ולאחר שחלפו 12 חודשים מיום התגבשות העילה לקבלתם.
בדיון בפני השופט
יוסף יוספי, אמרה: אני אם לארבעה ילדים, כל פעם דרשתי דמי לידה, שהגיעו לי על-פי חוק, ולא ידעתי על החוק הנוסף. נודע לי שמגיע לי הפרשי דמי לידה, בדקתי את העניין, ומצאתי שאני משלמת מס כחוק, ומצאתי שהמוסד לביטוח לאומי (מל"ל) צריך לשלם לי הפרשים. ניגשתי למל"ל ודרשתי את המגיע לי. אני 40 שנה בישראל. ואני מצפה שהמל"ל, שהוא הגוף המגן עלי, יבהיר את הדברים שאדם מן השורה יבין את הדברים. עבדתי אצל מעסיק אחד, אני שכירה 23 שנה. להערכתי, המל"ל לא עומד בדבריו. אני עדכנתי גם את אחותי שיש לה תואר שני, גם היא לא ידעה על קיומו של החוק. המסקנה היא ש-100% מהנשים שמגישות בקשה לדמי לידה לא מקבלות את ההפרשים והמגיע להן. כאשר גובים ממני כסף לא כתבו לי דמי ביטוח לאומי עבור דמי הבראה ומענק. גבו ממני כיחידה את כל הסכום. הפקידה שרושמת את הפרטים, יודעת על קיומו של החוק, שתיידע אותי, אני אזרחית משלמת מס כחוק, ותמיד עמדתי בתשלומים. כאן אני מרגישה שהמל"ל ניצל את תמימותי".
עורכת הדין של המוסד לביטוח לאומי השיבה שסעיף החוק ברור, והיא מבינה את תלונותיה של בטיט. "המל"ל כותב את מה שכותב. לא מדובר בשפה גבוהה, מדובר בשפת עם. כתוב במפורש ששילמו הפרשים או תשלום נוסף, לא ניתן במכתב אחד לכתוב את כל האפשרויות העומדות בפני התובעת. המל"ל כותב משהו פשוט בהגדרה, אין מקום מעבר לכך לכתוב. יש פסיקה לפיה אין חובה על המל"ל לעדכן את האזרחים על פרטי החוק. ואני מפנה לסעיף 296 לחוק".
בפסק הדין דחה השופט יוספי את התביעה ללא חיוב בהוצאות. לדבריו, סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי קובע קביעה ברורה, שאם חלפו למעלה מ-12 חודשים מיום התגבשות העילה, לא ניתן לשלם הפרשי דמי לידה. "באשר לטענת התובעת לפיה על הנתבע לעשות מאמץ גדול יותר כדי להביא לידיעת היולדות את זכויותיהן; בהקשר זה יכולה התובעת לפנות אל הגורמים המתאימים בנתבע, ולהציע הצעותיה, ויש להניח כי הנושא יישקל בכובד ראש. מנגד, נרשמו דברי ב"כ הנתבע לפיהם ישנו אתר אינטרנט מסודר של הנתבע ובו מפורט כל שיש לפרט. כך או כך, לא ניתן לקבל את התובענה לאור כל שפורט לעיל, ודינה להדחות.
"אני מוצא חובה לציין את עמדתה של התובעת, שציינה כי הגישה תובענה זו לא לשם טובתה האישית, אלא על-מנת למנוע מיולדות נוספות אי קבלת כספים המגיעים להן עפ"י דין. אכן עסקינן באזרחות טובה וראוי לעודד התנהלות שכזו. למרבה הצער אין הדבר מסייע לתובעת עצמה".