הדרך המהירה ביותר לצמצם את הפליטות המזהמות מהמטוסים יכולה להיות פיקוח אווירי יעיל יותר במקום פיתוח טכנולוגיות חדשות. כך מראה טוענים חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד.
פיקוח תעופתי טוב שיקבע כיצד, מתי והיכן המטוסים יטוסו, יוכל לעזור להשיג מהר יותר צמצום משמעותי בפליטות.
הכוונה של החוקרים היא למספר רב יותר של מסלולי טיסות ישירים ולזמן המתנה קצר יותר לנחיתות. אלו לדבריהם מטרות קלות יותר מאשר שיפור של הטכנולוגיה הקיימת והדלקים הקיימים. בנוסף, מדובר באמצעים שממשלות יכולות להשתמש בו במסגרת המרחב האווירי שלהן.
מומחים מסכימים עם הממצאים ומדגישים כי הפיקוח על נתיבי האוויר משחק תפקיד חשוב בצמצום הפליטות, וניתן להפחית את הפליטות ב-5% עד 8% רק בעזרת שיפור הלוגיסטיקה.
יוזמות אחרות צריכות לעזור ולהבטיח כי הפליטות מהתעשיה האוירית ירדו ב-50% מהרמות בשנת 2005 עד לשנת 2050.
זול וקל
מערכת פיקוח אווירי טובה יותר תעזור גם למטוסים לצמצם את זמן פעולת המנועים כשהם עדיין על מסלול ההמראה, ובמקביל תעזור לצמצם את זמני הטיסות.
המשמעות של חוסר דיוק במערכות הפיקוח האווירי כיום היא שמטוסים חייבים לקבל מספיק מרחב כדי למנוע התנגשויות. במידה ותפקוד המערכות ישתפרו, הרי שהנחיתות וההמראות יוכלו להיות מהירות יותר, העומס ירד והמטוסים יוכלו לטוס קרוב יותר יחד על-ידי ניצול יתרון הרוחות, בדיוק כמו שעשה הקונקורד.
היתרון המשמעותי הוא ששיפורים אלו זולים ולכן ניתן יהיה ליישם אותם מהר יותר.
איטי ומסוכן
לעומת זאת, יתרונות טכנולוגיים, כמו מנועים טובים יותר או הורדת משקל המטוסים, דורשים זמן רב יותר לפני שניתן לראות השפעה כלשהי, משום ש"חייהם" של מטוסים הם 30 שנה או יותר.
בטווח הארוך, המצאות שיעזרו להפחית את כוח ההתנגדות יעזרו גם לצמצם את הפליטות, כמו גם המעבר מדלקים מאובנים לדלקים אורגנים העשויים מאצות.
אך יש לזכור כי אף אחד מאמצעים אלו לא ייושם בקרוב ומדובר בחידושים לטווח הארוך שלא ניתן יהיה לחזות בהם ב-30 השנים הבאות.
יתירה מכך, השקעות בטכנולוגיות חדשות הן יקרות וברות סיכון.
רק, לכאורה, לפי שעה
