|
|
|
4.
|
אייל גולסה ותקדים בן סהר
|
|
|
|
[צילום: AP]
|
|
|
הנה עוד מישהו שלמד מן הניסיון. קשר מכבי חיפה, אייל גולסה, הודיע השבוע שהוא עומד לחתום על חוזה בקבוצת לאציו האיטלקית. מעבר לכך שיש לו חוזה תקף בקבוצתו הישראלית, בחיפה טוענים שהוא מיהר לחתום באיטליה על-מנת לחמוק משירות בצה"ל, אליו הוא אמור להתגייס בקיץ הקרוב.
אם אכן כך, גולסה למד מן הסתם מנסיונו של בן סהר, למענו נתפר הסדר מיוחד: שירות בצה"ל בעת פגרת הקיץ. אבל סהר לא עמד אפילו בתנאים הללו ולא טרח לחזור ארצה, עד שההתאחדות לכדורגל הודיעה שהיא מפסיקה לפעול למענו. רק אז הואיל בטובו החייל האמיץ להתייצב במולדתו, התחייל והחל שירות מפרך ומסוכן בן שישה שבועות. כן, כולנו עושים שלוש שנים – והוא יעשה שישה שבועות. ומה שטוב לחלוץ בליגה הספרדית, מדוע שלא יהיה טוב לקשר בליגה האיטלקית? (ואגב: היה עדיף לוותר לחלוטין על הפארסה הזו ולחייב את הספורטאים המצטיינים בשירות לאומי משמעותי).
אל תדאגו, אם גולסה אכן ישחק בלאציו או במועדון אירופי אחר, מישהו כבר ידאג לסדר לו פרודיה של שירות צבאי, לא בשל החשיבות הערכית שלו חלילה, אלא כדי שיוכל לשחק בנבחרת ישראל – שהיא גם במה לחשיפה בפני קבוצות זרות נוספות וגם תנאי לקבלת רשיון עבודה בליגה הקורצת מכולן, הליגה האנגלית. ואם ייטען שהבחור השתמט, יימצא מי שיוכיח באותות ובמופתים שהוא חיוני לנבחרתנו המהוללת ושהוא-הוא האיש שיעשה את ההבדל בין עוד כישלון לבין השתתפות במונדיאל. לא מאמינים? חכו ותראו.
|
|
|
עד השבוע חשבתי, שאין סיכוי שסנקציות כלכליות יניאו את אירן מהמשך המירוץ הגרעיני. אני עדיין חושב כך לגבי הטווח הקצר, אבל ייתכן שהתמונה שונה בטווח הארוך.
כולנו ראינו את מחמוד אחמדינג'אד מדושן העונג ליד הטיל ששיגרה אירן השבוע, ואשר לדבריה יכול להציב לוויינים בחלל.
זה הזכיר לי את מנהיגי בריה"מ עליה השלום, שנראו בדיוק אותו הדבר באותן נסיבות - כאשר לעשרות מיליונים מבני עמם כמעט לא היה מה לאכול. אם יש לקח מרכזי אחד שלמדנו מנפילת הקומוניזם, הוא שמשטר המעדיף טנקים על פני מקררים לא יחזיק מעמד לאורך זמן. בצורה אבסורדית משהו, דווקא בעת נפילתו הוכיח הקומוניזם את אמיתות אחת מאבני היסוד שלו: העם יוצא לרחובות כאשר אין לו דבר להפסיד מלבד כבליו.
המצב הכלכלי באירן, לפי כל הסימנים, קשה מאוד. בעוד אחמדינג'אד וחבר מרעיו משקיעים מיליארדים בחימוש, 18% מהתושבים חיים מתחת לקו העוני, ומצבם של עשרות מיליונים אחרים רחוק מלהיות טוב. לכן, סנקציות שיפגעו עוד יותר בציבור האירני, עשויות להביא בסופו של דבר לנפילת המשטר. השאלה הגדולה היא, האם זה יקרה עוד לפני שתהיה לו פצצת אטום - ובכך אני מסופק מאוד.
|
|
|
עורכת הדין הזו הייתה אלמונית לחלוטין עד השבוע שעבר, כאשר התברר שהיא מחזיקה במפתח למינויה של גליה מאור ליו"ר בנק לאומי.
מירב ארלוזורוב תיארה יפה ("TheMarker", 4.2) כיצד הזמינה נוף חוות דעת מהיועץ המשפטי של לאומי קארד, כדי לאפשר את מינויה של מאור – בניגוד לדעתם של שר האוצר ומשרד המשפטים, וגם ללא מכרז וללא בדיקת ניגודי עניינים. וכיצד זה עלה בידה? – משום שוועדת המניות, שבראשה עומדת נוף, היא גוף עצמאי.
נוף אולי למדה מעוד כמה גופים עצמאיים, שמנצלים היטב את עצמאותם כדי לצחוק על הציבור ולזלזל בנהלים. כמו בנק ישראל, שבחסות עצמאותו משלם לעובדיו שכר שערורייתי. או משרד מבקר המדינה, שאצלו נוספת לחגיגת השכר גם הימנעות ממינוי מנכ"ל מזה שמונה חודשים. או המוסדות להשכלה גבוהה, שתחת כסות העצמאות האקדמית מתנערים מכל פיקוח ומגיעים לסף פשיטת רגל. בעיני גופים אלו, עצמאות פירושה הפקרות.
|
|
|
|
|
[צילום: פלאש 90]
|
|
|
כבר שמעתי לא מעט הצעות חוק הזויות של נבחרינו, אבל דומה ש מרינה סולודקין מובילה בקרב על המטופשת שבכולן. כוונתי להצעה לאסור על חלוקת עיתונים בחינם, בנימוק שיש להגן על העיתונים הנמכרים בכסף. וזה כמובן בכלל לא קשור ל"ישראל היום", לפגיעתו בידיעות אחרונות וב מעריב ולקשר הפוליטי בין שלדון אדלסון לבין בנימין נתניהו. יש פה רק דאגה כנה ל ארנון מוזס, ל עפר נמרודי ולאלפי עובדיהם.
לפי ההיגיון העקום של סולודקין, צריך לאסור על פעילותם של אתרי אינטרנט חינמיים, כי הרי גם הם פוגעים בעיתונים שבכסף. ולמה בעצם לעצור בתקשורת? אולי נאסור על מתן טרמפים כדי שלא לפגוע בנהגי המוניות, ונאסור על "יד שרה" להשאיל ציוד רפואי כדי שלא לפגוע במי שמוכר אותו, ובכלל נפסיק כל פעילות שאיננה במחיר מלא.
אז מדוע בכלל מועלת הצעה כה אווילית? לא יהיה זה מוגזם לשער, שסולודקין הפנימה לקח חשוב: הדרך הקלה והמהירה לזכות בכותרות בימים אלו, היא בהצעת חוק שנועדה לפגוע בשלדון אדלסון.
"ידיעות" ומעריב ודאי יקפצו עליה כמוצאי שלל רב, הארץ ידווח עליה כדי להראות שקשריו העסקיים עם אדלסון אינם פוגעים בשיקול דעתו העיתונאי, ואתרי האינטרנט של העיתונים הגדולים יילכו בעקבותיהם. עובדה: שמנו לב להצעה הזו ואפילו כתבנו עליה.
|
|
|
|
|
[צילום: פלאש 90]
|
|
|
ממש כואב הלב. עובדי בנק ישראל לא שותפו בהכנת החוק החדש לבנק המרכזי, וכעת הם מאיימים בסכסוך עבודה בנימוק ש"שפוגעים בנו בצורה כה ברוטאלית". כידוע, אלו הם העובדים המקופחים והמסכנים ביותר בארץ. אלו שזכו לאחרונה לתוספות שכר של כמה עשרות אחוזים עלובים, אלו שמלכתחילה שכרם היה רק כמה רבבות שקלים בחודש, אלו שלגבי רבים מהם בכלל לא ידוע על מה הם עמלים ביום עבודתם המתיש.
האשם האמיתי הוא בנימין נתניהו, שכל כך רוצה את סטנלי פישר כנגיד לקדנציה נוספת (ובצדק!), עד שהוא מוכן לשלם כמעט כל מחיר. נתניהו יצר מנגנון מפותל לפיקוח על השכר בחוק בנק ישראל החדש, שמשמעותו המעשית היא שמאות עובדים ימשיכו לקבל שכר מופקע במשרות מיותרות. העובדים הבינו היטב את הלקח, וכעת יסחטו את הלימון עד הטיפה האחרונה וגם קצת מעבר לה.
ועוד הערה: העלאת השכר האחרונה בבנק ישראל אושרה בידי הממונה על השכר, אילן לוין. האחרון הוא גם זה שאישר את בקשתו של אהוד ברק להעניק תנאי מנכ"ל לראש מטהו, יוני קורן. אולי הלקח הוא שלוין חזק על חלשים.
|
|
|
|
|
[צילום: יח"צ]
|
|
|
לא חלף שבוע מאז הוארך זכיונו של ערוץ 10, ופירות הבאושים של המהלך החלו להופיע. "כלכליסט" חשף (31.10) שרשת וקשת, זכייניות ערוץ 2, נמנעות מתשלום חוב של 30 מיליון שקל לרשות השנייה.
יש להן כמובן מגוון של הסברים להימנעות מהתשלום, ובראשם: "החובות צצו משום מקום". אבל אין ספק ששתי החברות הבינו היטב את המסר: אם אתה מצפצף על החוק מספיק זמן ויכול לעשות מספיק רעש ולהפעיל מספיק לחץ על הפוליטיקאים, טובים סיכוייך שלא רק שלא תיענש – אלא אפילו תצא נשכר.
|
|