גלריית טייט הבריטית ליקטה יותר מ-150 מפסליו וציוריו של האמן המפורסם
הנרי מור במסגרת התערוכה הגדולה ביותר של עבודתו.
מרישומים קלסטרופוביים של דמויות שלדיות המחפשות מחסה ממתקפה אווירית, דרך מסיכות אבן קדמוניות, ועד לדמויות נשים ארוטיות מעץ, התערוכה עוקבת אחר עבודתו של מור לאורך יותר מ-40 שנה.
הממונה על הגלריה, כריס סטפנס אמר כי הוא מקווה להראות תמונה אפלה ומורכבת יותר של מור, ולחזק שוב את מעמדו כאחד הפסלים הגדולים ביותר של התקופה המודרנית לאחר שעבודותיו זכו לתגובות אמביוולנטיות ולביקורת לא מעטה.
"החדות שלו, האפילה, המיניות שלו, נשכחו", אמר סטפנס בראיון לסוכנות רויטרס. "אי-אפשר להעריך לגמרי את עבודתו מבלי להבין את ההקשר של שתי מלחמות עולם ושל השואה וכיוצא בזה".
התערוכה תנסה להראות שיש מאחורי האמן הרבה יותר מהדמויות המופשטות והעצומות המהוות תפאורה נעימה לפארקים רבים, לגנים ולככרות מדאלאס ועד ברלין.
גם בישראל מוצג פסל ארד שיצר ברחבה שבחזית מוזיאון תל אביב, וכן כמה מעבודותיו מצויות באוסף של מוזיאון ישראל. בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים, מוצג עותק של פסלו "אישה עטויה יושבת" (Draped Seated Figure) על המדשאה המרכזית.
|
|
|
|
ארוטיקה ולא עדינות [צילום: AP]
|
|
|
מור, שנולד בברלין בשנת 1898, היה בנו של כורה פחם בצפון אנגליה. הוא היה השביעי מבין שמונה ילדים, וגדל בשנים שהובילו לשתי מלחמות עולם, למירוץ לנשק גרעיני ולמלחמה הקרה. לאחר שהצטרף לצבא בשנת 1917, נפגע מור במהלך התקפת גז חרדל של גרמניה כששכב בחפירות החזית בצרפת. הוא היה אחד מ-52 מבין 400 גברים ששרדו את ההתקפה ובילה חודשיים בבית החולים.
"עבודתו פרצה החוצה ברגע של משבר וחרדה שאפיינו את אמצע המאה ה-20", סיפר סטפנס.
לדבריו, מור שילב מראות של פסלים יוונים ורומאים עם עיצובים נועזים ופרימיטיביים של אמנות מהתרבות האצטקית, האפריקנית והמאיית (של בני המאיה), וחיפש אחר משמעות בצורות אורגניות יותר מאשר בצורות מדויקות.
כל חדר בתערוכה נפתח עם עבודה שונה המתארת אם וילד, נושא שמור אמר כי הוא ה"אובססיה הבסיסית" שלו. הפסלים השנויים במחלוקת מעלים שאלות לגבי חיי האדם הרבה מעבר ללידה ולגידול הילדים.
הייתה זו סדרה של ציורים עוצמתיים של תושבי לונדון המחפשים מחסה מהפצצות הגרמניות במנהרות הרכבת שבבירה ששינתה את הקריירה של מור והביאה להצלחתו הבינלאומית. ולמרות זאת, הידועות יותר לקהל המודרני שלו הן דמויות ענק של נשים שמור יצר, לעיתים קרובות כשהן מעוותות עם חללים בתוך האבן או העץ. ולמרות שאלו נתפסות על-ידי רבים כדמויות מרגיעות ועדינות, כוונתו של מור הייתה ליצור מראה תשוקתי ומיני.
|
|
| תאריך: |
23/02/2010
|
|
|
עודכן: |
23/02/2010
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
