נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, מתח הבוקר (יום ב', 26.5.03) ביקורת על יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, על שזה האחרון תקף בשבוע שעבר את בית המשפט העליון, וטען כי התנהגות בית המשפט מסכנת את הדמוקרטיה בישראל. הנשיא נאם בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת.
ריבלין התייחס להתערבות בית המשפט - ובמיוחד לבית משפט השלום בתל אביב - שביטל באחרונה חוק של הכנסת.
הנשיא ברק מציע עכשיו לריבלין לעבור לשלב קונסטרוקטיבי: לחוקק חוק יסוד: החקיקה, שיקבע כי רק בית המשפט העליון, ובהרכב מיוחד של תשעה שופטים - הוא שיוסמך לבטל חוק של הכנסת.
[נוסח דבריהם של ברק וריבלין, ראו קישורים].
הבוקר הודיע שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, כפי הנראה בתיאום עם הנשיא ברק, על יוזמה חדשה בנושא זה בדיוק: לפיד הנחה את משרד המשפטים להכין הצעת חוק, לפיה רק בית המשפט העליון יוכל לבטל חוק של הכנסת. החוק החדש תקף אם וכאשר ימצא שחוק נוגד באופן מהותי חוק יסוד.
יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, הביע גם הוא נכונות לחוקק חוק חדש ברוח זה. ואולם, בשונה מברק ולפיד, אמר ריבלין, כי הוא יגיש הצעת חוק לפיה בית המשפט העליון, בהרכבו המלא, רק הוא יוכל לשנות חוק.
בהרצאתו בכנס הפתיחה של לשכת עורכי הדין (יום א', 25.5.03) הלין הנשיא ברק על הביקורת האישית נגדו ונגד בית המשפט, ועל הטענות שהעלה ריבלין. "צר לי שיושב ראש הכנסת רואה בבית המשפט העליון סכנה לדמוקרטיה. צר לי גם שהוא מאשים אותי ואת בית המשפט העליון כמי שפוגע בקרנה של הכנסת. אין לך דבר רחוק מזה מהמציאות. דווקא בית המשפט העליון חוזר תמיד ומדגיש את מרכזיותה של הכנסת - כרשות מכוננת וכרשות מחוקקת - בדמוקרטיה הישראלית".
הנשיא ברק קובל על דבריו של יו"ר הכנסת, שהפנה אצבע מאשימה כלפיו. "בתי המשפט בישראל הם מגן הדמוקרטיה", אומר ברק. "אין הם קמים עליה. בתי המשפט עושים ככל שביכולתם - ובמסגרת הכלים העומדים לרשותם - כדי לבסס את הדמוקרטיה הישראלית, שכן הם יודעים כי אם לא נגן על הדמוקרטיה, היא לא תגן עלינו. צר לי על גישתו של יושב ראש הכנסת. היא מבטאת גישה פורמאלית חד-מימדית למושג הדמוקרטיה. דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב - כפי שהוא מתבטא ברשות מחוקקת; דמוקרטיה היא גם שלטונם של ערכים, עקרונות וזכויות אדם, שהרוב אינו רשאי ליטול מהמיעוט".
ברק טען בהרצאתו, כי הכנסת היא האשמה במצב שנוצר, שכן היא לא השלימה את חוקי היסוד. וכאן "זורק" ברק "כפפה" ליו"ר הכנסת. ברק קורא לריבלין לייזום ולקדם חקיקת חוק יסוד: החקיקה, שייתחום את סמכויותיו של בית המשפט בתחום של ביטול חוקים. הנה דבריו של ברק (ציטוט):
"וכאן מבקש אני לעבור משלב הביקורת לשלב הקונסטרוקטיבי. פונה אני אל יושב ראש הכנסת ומציע לו: פעל נא בתוך הכנסת, במהירות הראויה, כדי לקדם את חוק-יסוד: החקיקה. כך טענתי זה שנים רבות, וכן טענות קודמיי, הנשיא לנדוי והנשיא שמגר. עשה כן עוד בטרם נסתיים ההליך של השלמת חוקי היסוד. בחוק-יסוד זה תקבע הכנסת - הכנסת כרשות מכוננת, ולא בית המשפט - כי קיימת ביקורת שיפוטית על חוקתיות החוק, את עילות הביקורת, ואת בעלי המעמד לבקש זאת. ייקבע כי רק בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לחוקה, ורק בשבתו בהרכב של תשעה שופטים או יותר - כפי חזונו של בגין ז"ל - יוכל לקבוע את דבר בטלותו של חוק, תוך שלילת סמכותו כל בית משפט או בית דין אחר. ייקבע עוד כי חוק-יסוד זה לא ניתן לשנותו אלא ברוב של 70 חברי כנסת (או יותר). זהו האתגר האמיתי העומד בפני יושב ראש הכנסת ובפני הכנסת. ח"כ ריבלין, הגשים נא את הרעיון הזה, שהוא חיוני למשטר שלנו, ואשר יש בו:
- הכרה בעליונותה של הכנסת כרשות מכוננת;
- הכרה במעמדם החוקתי-על-חוקי של חוקי היסוד אשר הכנסת כוננה;
- הגנה על הדמוקרטיה במובנה העמוק והרב-מימדי;
- הכרה בביקורת שיפוטית המרוכזת אך ורק בבית המשפט העליון תוך שלילת סמכות זו מכל ערכאה שיפוטית אחרת, לרבות שלילת הקמתו של בית משפט מיוחד לחוקה - רעיון שגם חבר הכנסת ריבלין מתנגד לו.
אם דבריו הקשים של יושב ראש הכנסת יביאו להתפתחות חיובית זו, כי אז מעָז יצא מתוק, והדמוקרטיה הישראלית תתחזק, הרי זוהי המטרה המשותפת של כולנו.