כיל תממן עד 2 מיליארד שקל בהקמה מחדש של מלונות ים המלח

בדומה לוונציה השוקעת, גם מלונות ים המלח צפויים להיעלם תוך שנים אחדות - עד 2017 צפוי המפלס העולה של בריכות אידוי המלח להגיע עד אליהם. כדי למנוע את היכחדות התיירות במקום, כיל, המפעילה את בריכות האידוי, מדינת ישראל והמועצה האזורית צפויות להשקיע סכום מוערך של 3-5 מיליארד שקל בהריסת בתי המלון והקמתם מחדש באזור בטוח יותר, תוך שדרוגם. ב-40% מההוצאות תישא כיל (0.0% , 6.1), המדינה תישא בכ-35% ולשאר תהיה אחראית המועצה האזורית תמר.

"השינויים במפלס ים המלח, בו נמצאים בתי המלון, הם בעיה לא פשוטה", אומר אודי ניסן, הממונה על התקציבים במשרד האוצר בראיון ל-TheMarker. "ואולם אני מסתכל על זה במחשבה שהבעיה של עליית המפלס יכולה להיות גם הזדמנות, כי אזור המלונאות שם מיושן והפיתוח הסביבתי לא אידיאלי, בלשון המעטה"

עליית המפלס נובעת מהצטברות מלחים בקרקעית הבריכות של כיל. עד כה נהגה החברה להקים סוללות סביב הבריכות, בהתאם לעליית המפלס. ואולם הבעיה צפויה להחמיר בשנים הבאות, וועדה שהוקמה ב-2008 המליצה על שלוש חלופות: הריסה ובנייה מחדש של בתי המלון, שעלותה הוערכה ב-3 עד 5 מיליארד שקל; בניית לגונה סביב בתי המלון וקציר המלח שנצבר בה, בעלות משוערת של 5 מיליארד שקל, תוך המשך הפגיעה בנוף הנשקף מבתי המלון; וכריית המלח שנאגר בקרקעית כל הבריכות וגורם לעליית המפלס, בעלות משוערת של 7 מיליארד שקל.

כעת נראה כי משרד האוצר מעוניין לקדם את החלופה הראשונה. "הפתרון ממילא מחייב השקעת כספים משמעותית מאוד. לכן, צריך לחבר בין הבעיה להזדמנות - וזה נמצא בהצעה להקים אזור מלונאות צמוד במפלס גבוה יותר, תוך פיתוח האזור מסביב", אומר ניסן. "המלונות שנמצאים ממש על החוף יועתקו לאזור החדש. החלופה של קציר המלח יקרה הרבה יותר, ובסוף נישאר עם אזור מלונאות בינוני ומטה, בלי ניצול הפוטנציאל של האזור".

מי יישא בהוצאות?

"גם הפתרון הקודם, של בניית סוללות, נעשה בשיתוף פעולה של כיל, המדינה והמועצה האזורית. אני חושב שגם במקרה הזה יהיה הסדר משותף. יש הערכות שונות לגבי העלות, הנעות סביב 3-5 מיליארד שקל".

במשרד האוצר מאשרים כי ישנה כוונה להציע לכיל "עסקת חבילה", שתכלול שילוב בין השקעתה בשיקום ים המלח לתשלומי תמלוגים בגין חובות עבר וכרייה עתידית של אשלג. המשרד תובע מכיל להחזיר תמלוגים בכ-115 מיליון דולר, שלטענתו העלימה לכאורה בהעברות חשבונאיות בין חברות הקבוצה. בכיל טוענים כי התמלוגים הועברו על-פי החוק וכי החברה לא העלימה הכנסות כדי להקטין את התמלוגים. הנושא צפוי לעבור בקרוב לבוררות. לצדו תידון גם האפשרות להכפלת שיעור התמלוגים ל-10% החל ב-2010, אף שהשנה עומדת להסתיים.

סלע מחלוקת נוסף בין האוצר לכיל הוא החוק החדש לעידוד השקעות הון, שלא יאפשר לחברה להמשיך ליהנות מהטבות מס מפליגות, מאחר שאינו חל על חברות שאין באפשרותן להוציא פעילות עיקרית לחו"ל. בחודשים האחרונים מנהלת כיל מאבק ממושך נגד החרגתה מההטבות, הפוטרות אותה מתשלום מס בהיקף ממוצע של 500 מיליון שקל בשנה.