בשנים 2009-2004 לא נמצא כל קשר בין שכר המנכ"לים בחברות הציבוריות לבין ביצועי החברות. כך קובע בנק ישראל במחקר שפרסם היום (ג', 14.12.10). מחקר זה צפוי לחזק את הדורשים להגביל את שכר המנכ"לים, נושא הנדון בוועדת נאמן, בהצעות חוק פרטיות ובתקנות של רשות ניירות ערך.

עם זאת, המחקר מצא עוד, כי הגורם העיקרי המסביר את שכר המנכ"ל הוא גודל החברה. ירידת שכר המנכ"ל בתגובה על ירידת ערך מניותיה של החברה חזקה מעליית שכרו בתגובה על עליית ערך המניות.

ממצא מרכזי נוסף הוא, שהמנכ"ל אינו מתוגמל על ביצועי החברה בטווח הארוך, אלא רק על ביצועיה בטווח הקצר (עד שנתיים). יצוין, כי מצב זה מעודד נטילת סיכונים לטווח הקצר על פני חשיבה לטווח הארוך. מקובל להניח, כי מבנה של תיגמול מנכ"לים הוא אחד הגורמים המרכזיים למשבר הפיננסי בארה"ב.

עם 2.5 מיליון שקל לא מגיעים למקום ה-100

לדברי המחקר, המנכ"ל מתוגמל על ביצועיה היחסיים של החברה. אם החברה שהוא מנהל מציגה רווחים נמוכים יחסית לחברות אחרות באותו הענף, שכרו יקטן, ולהפך: אם הוא יציג רווחים גבוהים יחסית ליתר החברות בענף, שכרו יועלה. בשנים שבהן תשואת השוק חיובית, המנכ"ל יתוגמל חיובית מעבר לביצועי החברה, ואילו כשתשואת השוק שלילית - שכרו יירד.

ותק המנכ"ל בחברה משפיע חיובית על שכרו, אך תרומת הוותק לשכר יורדת עם הזמן. יתר המאפיינים האישיים של המנכ"ל לא נמצאו משפיעים על גובה שכרו.

את המחקר ערכה מיטל גראם מחטיבת המחקר של בנק ישראל, והוא עסק בגורמים שהשפיעו על התפתחות שכר המנכ"לים בחברות הנסחרות בבורסה בת"א ב-15 השנים האחרונות. לשם כך נעשה שימוש במדגם הגדול ביותר שנאסף בישראל עד כה על נתוניהם האישיים ושכרם של המנכ"לים בחברות ציבוריות, המייצג את כלל החברות הציבוריות במשק.

השכר הממוצע למנכ"ל גדל ריאלית משנת 1995 לשנת 2009 ב-104% והגיע ל-2.5 מיליון שקל. כצפוי, נמצא שהחברות אשר למנכ"ליהן מוענק השכר הגבוה ביותר הן הבנקים, חברות הביטוח והחברות המספקות שירותים פיננסיים. כן נמצא, כי בחברות גדולות יותר, המנכ"ל מקבל שכר גבוה יותר.

יצויין, כי שכר של 2.5 מיליון שקל היה רחוק מלהספיק על-מנת להכניס את מקבליו לרשימת 100 המובילים בשכר בחברות הציבוריות ב-2009. במקום הראשון אשתקד ניצב חיים כצמן, בעלי גזית גלוב, עם 18.8 מיליון שקל; שכרו של יצחק בנבנישתי, מנכ"ל בזק בינלאומי, שבמקום ה-100 היה 4.5 מיליון שקל.

הממצא המרכזי של המחקר הוא ששכר המנכ"לים מושפע חיובית מגודל החברה ומביצועיה (הן החשבונאיים והן הבורסאיים). יחד עם זאת מתברר, כאמור, כי רגישות השכר לביצועים פוחתת עם השנים, עד כדי כך שבחמש השנים האחרונות לא היה ניתן להסביר את שכר המנכ"ל על-ידי ביצועי החברות.

מחקר זה מציג לראשונה את נושא המנכ"לים המשותפים. גראם מצאה פערי שכר בין שני מנכ"לים המכהנים באותה חברה ובאותה שנה; אלה מושפעים מהבדלים בהחזקות המנכ"לים במניות החברה, בוותק שלהם, בהשכלתם ובתפקידם בדירקטוריון. מנכ"ל משותף שהחזקותיו גבוהות יותר, גם שכרו גבוה יותר; כך גם לגבי מנכ"ל המשמש גם כדירקטור בחברה מול מנכ"ל שזהו עיסוקו היחיד; ותק המנכ"ל בתפקידו תורם גם הוא לעליית שכרו. לעומת זאת נמצא במפתיע, כי שכרו של מנכ"ל בעל תואר אקדמי נמוך משל מנכ"ל שהוא בעל השכלה תיכונית בלבד.

ועדת נאמן: להתמקד בקביעת זיקה בין השכר לביצועים

במחקר נבדק גם הקשר בין חילוף מנכ"לים לביצועי הפירמה. נמצא, כי ירידה בביצועים החשבונאיים של הפירמה מגדילה את ההסתברות להחלפת המנכ"ל. לעומת זאת, פועלים הביצועים הבורסאיים בכיוון ההפוך: המנכ"ל יעדיף לפרוש מהחברה בשיא, כך שהוא יוכל להציג הישגים אישיים בפני החברה הבאה שינהל.

ועדת נאמן הציעה לאחרונה להכביד את הנהלים על אישור שכר הבכירים בחברות הציבוריות, אך להימנע מקביעת מגבלות מספריות על שכרם או מהעלאת שיעור המס על שכר גבוה במיוחד. במרכז המלצות הוועדה עומד הצורך להבטיח את הקשר בין הגמול לבין הביצועים ואישורו ברוב מיוחס בידי האסיפה הכללית. חלק מן ההמלצות חופפות יוזמה מקבילה של רשות ניירות ערך, המתמקדת גם היא בהליכי האישור של תיגמול הבכירים. ההמלצות מחייבות חקיקה מאחר שהן יעוגנו כתיקון לחוק החברות.

על שולחן הכנסת מונחחות גם הצעות חוק פרטיות, בין היתר של שלי יחימוביץ, חיים כץ ומרינה סולודקין, להגבלה מספרית של שכר הבכירים. בין היתר מוצע לקבוע, כי השכר הגבוה ביותר לא יהיה יותר מפי 50 מהשכר הנמוך ביותר. המתנגדים להצעות אלו טוענים, כי הם מהווים פגיעה לא מידתית בזכויות החברות והמנהלים, וכי ממילא יהיה קשה לאכוף אותן.