שופטת בית משפט השלום בירושלים, חגית מאק-קלמנוביץ, הרשיעה (א', 30.1.2011) את יהונתן רבינוביץ במכירת אלפי תעודות אקדמיות פיקטיביות בשנים 2006-2003, תמורת סכום נטען של 7.9 מיליון דולר.
התעודות נמכרו תמורת 3,000-500 דולר לאנשים שונים ברחבי העולם, אשר פנו אל רבינוביץ ואל חברות בבעלותו בעקבות פרסומות באינטרנט. ללקוחות נמכרו תעודות ומסמכים הנחזים להיות דיפלומות ואישורים על תארים ולימודים אקדמיים של אוניברסיטאות ומוסדות לימוד שכלל לא היו קיימים. היו אלו תעודות לתואר ראשון, שני או שלישי, בתחומים שונים על-פי בחירת הלקוח, כשהלקוחות יכלו לבחור גם את ממוצע הציונים ומסמכים הנלווים לתואר.
מאק-קלמנוביץ זיכתה את רבינוביץ מאשמת קבלת דבר במירמה, בנימוק שרוכשי התעודות ידעו שהן מזויפות ולכן לא רומו. התרמית בוצעה בידי הרוכשים כלפי צדדים שלישיים, כגון מעסיקים, אך הרוכשים לא הועמדו לדין. לעומת זאת, הורשע רבינוביץ בעבירה של זיוף בנסיבות מחמירות, שבאו לידי ביטוי בהתמשכות העבירות ובמנגנון הרחב (14 עובדים) והמתוחכם שהקים לצורך ביצוע העבירה.
מאק-רבינוביץ הרשיעה את רבינוביץ גם בעבירות מס, לאחר שלא שילם מס בארץ על הכנסותיו ממכירת התעודות, לא ניהל ספרי חשבונות כדין ולא ניכה מס במקור משכרם של עובדיו. היא לא קיבלה את עמדת המדינה לגבי סכום ההכנסות שהועלם, בשל קשיים ראייתיים.
רבינוביץ זוכה מחמת הספק מאשמת זיוף חתימתו של רו"ח דב וינשטיין על מכתב בו נאמר, כאילו וינשטיין מכיר אותו ונותן לו שירות מזה שנים. לעומת זאת, הוא הורשע בעבירה של איומים כלפי ליבא טרפידו, שעבדה עבורו, וכלפי אפרים גוטליב, שבנה ותיחזק את התוכנה ששימשה לניהול עסקי מכירת התעודות. עוד הורשע רבינוביץ בהפרת הוראה חוקית, לאחר שבניגוד לתנאי שחרורו בערבות, יצר קשר עם שניים מעדי התביעה.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
