"קיימת חשיבות רבה בהגברת יכולת הפיקוח של המדינה על בנק לאומי, לפני מכירת יתרת אחזקות המדינה", כך אמר (יום ג', 15.2.11) המפקח על הבנקים, דוד זקן, בדיון בוועדת הכספים.
זקן התייחס לכוונת בנק ישראל לקדם את הצעת חוק הבנקאות שהונחה על שולחן הוועדה ושמטרתה העיקרית למנוע שליטה בפועל בבנק לאומי, ממי שאין לו היתר מנגיד הבנק המרכזי. כאמור, על-פי חוק הבנקאות, החזקת יותר מ-5% שליטה בבנק מחייבת את אישורו של נגיד בנק ישראל.
החוק המוצע יוצר מנגנון ליצירת איזון נכון בין מי שלא קיבל היתר מהנגיד לשליטה בבנק לבין הזכות המהותית למנות דירקטורים. החוק גם יאפשר בדיקת יושרה ואיתנות פיננסית של מי שמבקש להפוך לבעל לשיטה בבנק וימנע מצב שלבעל מניות תהיה השפעה ישירה על עסקי התאגיד הבנקאי. כמו-כן, יאפשר החוק לקבוע מי יכול להציע דירקטורים בבנק ללא גרעין שליטה: בעל מעל 2.5% מהמניות או קבוצה שבידיה מעל 2.5%. לדבריו, דירקטור שקול ליותר מ-6.5%.
החוק אף עשוי לשפר את סדרי עבודת הוועדה הציבורית לאיתור דירקטורים ולאפשר בחינת כשירות דירקטורים ומניעת ניגודי עניינים בבנק ללא גרעין שליטה. החוק יגביל את כהונת הדירקטור בבנק ללא גרעין שליטה למשך זמן של עד 9 שנים בלבד (מקסימום שלוש קדנציות של 3 שנים) וימנע שליטת גורם ללא היתר הנגיד.
האוצר ובנק ישראל חלוקים על מועד יישום החוק
בעקבות אישור ועדת הכספים למכירת 5% מאחזקות המדינה בבנק לאומי והמכירה בפועל לפני כשבועיים, הוחלט בבנק ישראל לקדם ביחד עם האוצר, הצעת חוק לתיקון חוק הבנקאות, בטרם מכירת יתרת אחזקות המדינה בבנק (העומדת כיום על 6.5%), שלקראתה כבר נערכים באוצר.
החשב הכללי באוצר,
שוקי אורן, אמר שהמשרד תומך בהצעת החוק, אם כי בניגוד לבנק ישראל, אינו מתנה את מכירת הבנק בקבלתה. "גם היום לפיקוח על הבנקים יש מספיק כלים. אנחנו לא בריק אם כי המצב טעון שיפור", אמר. לדברי אורן, קיימת סבירות גבוהה שלאחר מכירת יתרת אחזקות המדינה בבנק, הוא ייוותר ללא גרעין שליטה, מה שעשוי להקשות על מלאכת הפיקוח עליו. בנוסף אמר, כי קיים חשש שתיווצר "שליטה לכאורה" בלא קבלת היתר מבנק ישראל.
המפקח על הבנקים סקר את מצב השליטה בבנק לאומי כיום. לדבריו, בעל השליטה הגדול הינו
שלמה אליהו עם 10% שליטה ובנוסף, גורמים מוסדיים ופרטיים המחזיקים בפחות מ-5%. זקן ציין כי החוק מתקן את חוק מראני משנת 2003 שאיננו פותר את הבעיות שעשויות להיווצר בבנק ללא גרעין שליטה. הוא ציין בנוסף כי החוק נועד להסדרת החולשות הגלומות בכל אחת משתי האפשרויות - עם או בלי גרעין שליטה, ולהתמודד בצורה מיטבית עם קשיי הפיקוח הנובעים מהן. "בניגוד לאוצר, בנק ישראל סבור שקיימת חשיבות לקבל את התיקון לחוק בטרם השלמת מכירת לאומי", ציין.
חברי הכנסת בוועדה הביעו התנגדות לעצם הכוונה למכור את יתרת אחזקות המדינה בבנק לאומי, אך מכיוון שבאוצר גמרו אומר למכור, טענו כי יש לאשר את הצעת החוק. ח"כ
חיים אורון (מר"צ), תהה מה רע במצב הקיים. לדבריו, "החזקת 6.5% זה השוט שבידי המדינה בשליטה בבנק". ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה), המתנגדת למכירת בנק לאומי, אמרה שהצלחת המדיניות הכלכלית של ישראל, נובעת דווקא בגלל השמרנות שלה. יחימוביץ' אמרה כי "מכיוון שהאוצר נחוש למכור את הבנק, קיים חשש אמיתי שלא יהיה גרעין שליטה, ועל-כן יש חשיבות כן לחוקק את החוק". ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו), אמרה שאינה מבינה את הבהילות למכור את יתרת אחזקות המדינה בבנק. לדבריה, "כבר מחלקים עודפים מתקציב 2010 כך שכנראה אין בעיה בתזרים המזומנים של המדינה".
איגוד הבנקים ונציגי בנק לאומי, הודיעו שהם תומכים בחוק באופן עקרוני וכי את השגותיהם יביעו בדיונים על סעיפי החוק.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
