|
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר [פלאש 90]
|
|
|
|
|
מדד המחירים לצרכן עלה במהלך המחצית הראשונה של 2011 בשיעור של 2.2 אחוזים. לעליית המחירים הגבוהה, המסתכמת ב-4.4 אחוזים במונחים שנתיים, תרמו עליות גבוהות ברכיבי הדיור (3.5 אחוזים), המזון (4.4 אחוזים) והאנרגיה (6.6 אחוזים). כך עולה (יום ג', 2.8.11) מדוח המדיניות המוניטרית החצי-שנתי שהכין בנק ישראל, המוגש לממשלה ולכנסת.
עליית המחירים בתקופה הנסקרת הושפעה הן מגורמים מקומיים (בעיקר שכר הדירה) והן מגורמים חיצוניים (מחירי הסחורות והאנרגיה). בכל אחד מחודשי התקופה הנסקרת היה הקצב השנתי של עליית המחירים מעל 3 אחוזים - הגבול העליון של יעד האינפלציה. עם זאת, נתונים חודשיים (מנוכי עונתיות) מלמדים, כי בארבעת החודשים האחרונים מסתמנת ירידה של קצב עליית המחירים ביחס לחודשים שקדמו להם.
בתקופה הנסקרת החיש בנק ישראל את קצב העלאת הריבית: הריבית לחודשים פברואר ומרס הועלתה ב-0.25 נקודת אחוז, הריבית לאפריל הועלתה ב-0.5 נקודת אחוז, וליוני - ב-0.25 נקודת אחוז. בסך-הכל הועלתה הריבית בתקופה הנסקרת ב-1.25 נקודות אחוז, לשיעור של 3.25 אחוזים ביוני. הסיבות להעלאות הריבית היו קצב האינפלציה השנתי ב-12 החודשים האחרונים, שבמהלך התקופה היה מעל לגבול העליון של היעד, הרמה הגבוהה יחסית של הציפיות לאינפלציה לשנה, הן על-פי החזאים והן על-פי שוק ההון, המשך ההתבססות של הצמיחה והמשך העלייה המהירה של מחירי הדירות. במקביל המשיך בנק ישראל לפעול בשוק המט"ח כדי למתן את הלחצים להתחזקות השקל. לקראת סיום התקופה הנסקרת הסתמנה אפשרות של האטה מסוימת בפעילות הכלכלית, וגברה מאוד אי-הוודאות הכלכלית והפיננסית, בעיקר על-רקע ההתפתחויות בעולם והמצב הגיאופוליטי האזורי. כן ניכרו סימנים לאפשרות של התמתנות בקצב האינפלציה. על-רקע זה הותיר בנק ישראל את הריבית ליולי ולאוגוסט ברמה של יוני.
להערכת חטיבת המחקר בבנק ישראל, הצמיחה בשנת 2011 צפויה להסתכם ב-4.8 אחוזים; האבטלה, בממוצע שנתי, צפויה לרדת לשיעור נמוך במקצת מ-6 אחוזים (לעומת 6.6 אחוזים ב-2010); שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הבאים (החל ברבעון השלישי של 2011) צפוי לרדת ל-2.9 אחוזים, ובהמשך שנת 2012 צפויה האינפלציה להישאר בתחום היעד; ריבית בנק ישראל צפויה, להערכת חטיבת המחקר, לעלות בהדרגה ולהגיע לשיעור של כ-3.9 אחוזים ברבעון השני של 2012. לעליית המחירים ולעליית הריבית במהלך השנה הקרובה יתרמו, על-פי התחזית, המשך העלייה של מחירי שכר הדירה והרמה הגבוהה של מחירי הסחורות והאנרגיה, שצפויה להישמר במהלך השנה.