מנהלי השקעות מחברת אורנית הורשעו בעשרות עבירות

מנהלי ההשקעות אורי סרוסי ואורן בן-נפתלי, שהיו בעליה של חברת אורנית שעסקה בניירות ערך, הורשעו (יום א', 11.9.11) ב-39 עבירות של תרמית בניירות ערך וב-26 עבירות של סיוע לתרמית בניירות ערך. שופטת בית משפט השלום בתל אביב, מיכל ברק-נבו, זיכתה את השניים מ-28 עבירות נוספות.

סרוסי ובן-נפתלי פעלו בשנים 2004-2002 להעלות בצורה מלאכותית את נפח המסחר במניות אלרן, מלונות אפריקה-ישראל, DCL וניסקו. באמצעותיהם חשבונותיהם בחברות מנורה-גאון והראל בית השקעות, העבירו השניים פקודות קנייה ומכירה רבות לניירות הערך של חברות אלו, וכך יצרו רושם כוזב של מסחר ער והשפיעו על קביעת השערים.

הראיות העיקריות נגד סרוסי ובן-נפתלי היו הודאותיהם ברשות ניירות ערך ועדותו של הרצל אורשלימי, אשר נטל חלק בתרמית והורשע בנפרד. לגבי ההודאות התנהל משפט זוטא וברק-נבו קבעה שהן קבילות. עם זאת, הוסכם גם על המדינה שהשניים הודו בעבירות שלא ביצעו ולפיכך היה על בית המשפט לקבוע מהן העבירות שביצעו בפועל. כמו-כן, נתגלו סתירות בעדותו של אורשלימי, וברק-נבו אומרת שהרשיעה את סרוסי ובן-נפתלי כאשר מצאה ראיות תומכות.

טענת ההגנה העיקרית של השניים הייתה שביצעו עסקות ממניעים כלכליים טהורים, על סמך המידע שהיה בידיהם לגבי אותן חברות ועל סמך הערכותיהם. לדבריהם, פעלו בתום לב לטובת לקוחותיהם ומעולם לא ביצעו השקעות עצמיות במניות אלו. עוד טענו, כי ייתכן שחלק מן הפעולות בוצעו בידי אחרים להם הייתה גישה לחשבונותיהם במנורה-גאון ובהראל.

בפסק דינה, המשתרע על פני 153 עמודים, מנתחת ברק-נבו כל עסקה בפני עצמה. עם זאת, היא מציינת בתחילת הדברים, כי מעל לניתוח זה עומדת הודאתם של סרוסי ובן-נפתלי בביצוע פעולות אסורות, כאשר בחלק מהמקרים אף הודו בעבירות שכלל לא היו ידועות לחוקרי הרשות. עוד היא אומרת, כי בחלק מהעסקות קיימת חזקה של חוסר תקינות ועל הנאשמים היה להפריך אותה.

הסבר ה"אמונה בנייר", ממשיכה ברק-נבו, אינו מספיק אם מוכחת כוונה להשפיע בתרמית על שערו. כאשר מחליט סוחר לרכוש נייר ערך במחיר מסוים, למרות שיכול היה לרוכשו במחיר נמוך יותר, הדבר עלול להוות איתות פסול לציבור בדרך של השפעה על השער. ובכל מקרה, הלגיטימיות של הפעולה תישלל אם אותו סוחר יזרים במקביל פקודות הפוכות לאלו שביצע בעצמו.