"90% מהחרדים בקהילה החרדית בלונדון עובדים"

דוח ועדת טרכטנברג הציג שורה של המלצות לטיפול באחת הבעיות החמורות בשוק העבודה בישראל: שיעור התעסוקה הנמוך של גברים חרדים - 39% בלבד. חברי הוועדה הגישו המלצות מרחיקות לכת שעד עתה אף ועדה ממשלתית לא הגישה: הגבלת התקציבים לישיבות, בזמן ובהיקף, וחיוב לימודי ליבה - לא רק בבתי הספר היסודיים אלא גם בגילאי התיכון. ואולם יישום המלצות אלה מוטל בספק, לאור התנגדות ההנהגה הפוליטית והרבנית לעידוד תעסוקה בקרב חרדים.

בדיקה בקהילות חרדיות בעולם חושפת כי מה שהפך לסטטוס קוו בעייתי בישראל אינו קיים בקהילות ההן. בניו-יורק, לונדון, אנטוורפן ופאריס - לצד שמירה על אורח חיים חרדי דקדקני, לעתים מסוגר - שיעורים גדולים מבני העדה עובדים לפרנסתם ואינם נתמכים על-ידי קצבאות.

קשה לאמוד את שיעור התעסוקה המדויק של קהילות חרדיות בעולם, בין השאר משום שאין הגדרות ברורות מי נכלל בקבוצה החרדית, ובמקרים רבים התעסוקה שם אינה מוצהרת. ואולם המגמות המסתמנות ממחקרים שנערכו בעניין ומשיחות עם גורמי מקצוע ברורות: בגילאי 25-28, רובם המכריע של החרדים יוצאים לשוק העבודה.

כך למשל, "80%-90% מהחרדים בקהילה החרדית בלונדון עובדים", מעריך פרופ' עמירם גונן מהאוניברסיטה העברית על-פי מחקר מקיף שערך. גם בקהילה החרדית בבלגיה, אומר סילבן לנדאור, סגן נשיא הקונסיסטורה היהודית המרכזית של בלגיה וגזבר הפדרציה היהודית לסעד ורווחה בעיר, החרדים מעורים מאוד בעולם העסקים והעבודה - בעיקר בתחום היהלומים. במונטריאול, לפי מחקר שנערך בסוף שנות ה-90 - כ-85% מהגברים בגילאי העבודה עובדים במשרה מלאה או חלקית.

בניו-יורק, שבה חיה הקהילה הגדולה ביותר מחוץ לישראל, "לומדים בישיבות שלוש-חמש שנים, ולאחר מכן יוצאים לעבוד", מסביר זושא נובוסלר, מנהל ארגון להשמת חרדים בעיר. "מעל גיל 30 כבר כמעט אין אברכים, רק כאלה שבאמת מיועדים לכך". גורמי מקצוע שעמם שוחחנו העריכו כי 90% מהחרדים שותפים בשוק העבודה בניו-יורק.

המקרים האלה מלמדים שאפשר גם אחרת. ממשלת ישראל פעלה בשנים האחרונות להגדלת שיעור התעסוקה של חרדים - הזרימה תקציבים עבור שירות צבאי ולאומי לחרדים והגדילה משמעותית את הסיוע למוסדות האקדמיים שפועלים במגזר החרדי. כיום יש כ-6,500 סטודנטים חרדים, כמעט חצי מהם גברים. במקביל, פועלים מכונים להכשרות מקצועיות לחרדים.

בתקופה זו נמצא המהלך הזה ברגע מבחן משתי סיבות מרכזיות: ההנהגה החרדית השמרנית חוששת משינויים וזעזועים בקרב מאמיניה ועושה מאמצים רבים להוריד את החרדים מהרעיונות החדשים; ואלפי הסטודנטים החרדים שאזרו אומץ ויצאו ללימודים אקדמיים או לשירות צבאי ולאומי עלולים להיתקל בחומה תרבותית ובחשש מצד המגזר העסקי, שימנעו מהם להשתלב בכלכלה הישראלית. אם הם ייכשלו, אף אחד לא ילך אחריהם.

סיבה נוספת היא השתרשותה של נורמה בעייתית הכוללת את כל חלקי המגזר החרדי - הכלכלה השחורה. רוב העבודות נעשות במזומן ולא נרשמת בשום מקום. גם תשלום מסים מהווה בעיה אמיתית בקהילה שרואה במעשר את המס הנכון שלה. העלמה היא דרך חיים, והקהילה החרדית לא מסתירה את העניין, ולעתים אפילו גאה בו.

"הבעיה היא שבישראל הכל הרבה יותר קיצוני. אין אפור, יש רק שחור ולבן", אומר יצחק (סטיב) פוקס, חרדי המכהן בתפקיד בכיר באחד מבנקי ההשקעות בוול סטריט. "עכשיו הגיע הזמן לשנות את זה".