שופטת בית המשפט המחוזי מרכז,
אסתר שטמר, דחתה (8.11.11) בקשה לתביעה ייצוגית נגד
הד ארצי, קלאסיקלטת, אוסם ושטראוס, שהוגשה בטענה לפרסומת סמויה בקלטות המיועדות לילדים. שטמר קבעה, כי לא הוכח שילדים הושפעו מאזכורם של מוצרי שתי החברות האחרונות בקלטות שהפיקו שתי הראשונות.
את התביעה הגיש אבשלום שרון שלאחר מכן הוחלף בידי המועצה לצרכנות והיא עסקה ב-31 קלטות בהן נראו מוצרים של אוסם ושטראוס. בחלק מן המקרים הופיעו מוצרים אלו כחלק מן התפאורה, ובמקרים אחרים נעשתה האדרה מפורשת שלהם מפי השחקנים. הדיון נסב באופן כללי על שאלת הפרסומות הסמויות לילדים ולא על פרסומת זו או אחרת, ושטמר קבעה שאין עילת תביעה.
פסק הדין מפרט בהרחבה שתי חוות דעת שהוגשו לבית המשפט: של פרופ' יהושע צאל מטעם המועצה ושל פרופ'
יעקב הורניק מטעם אוסם ושטראוס. השניים היו חלוקים בשאלה האם ילדים בגילאי 8-5 - קהל היעד של הקלטות - יודעים להבחין בפרסומת גם כאשר היא סמויה, או שמא מטרתו הפרסומית של המסר נעלמת מעיניהם. ואולם, שטמר ציינה, כי המועצה לא הוכיחה שילדים עלולים להיות מושפעים מן המסרים הפרסומיים, ולכן אין לה עילת תביעה.
"נטיית הלב היא להגן על קהל היעד, הילדים, ולמנוע ממנו תקלה במקרה של ספק", אומרת שטמר. "ואולם, לא כך הם פני הדברים במישור המשפטי: כאן היה על המועצה להראות ברמה מסתברת כיצד נראות הפרסומות שבקלטות המדוברות בעיני ילד סביר. לא באה ראיה לכך, ולא אוכל ללמוד כן מן המאמרים שהביאו שני המומחים".
שטמר מסכמת: "אני סבורה שהדין הישראלי כיום אינו אוסר על פרסומת מסוג הצבת מוצר בקלטות ילדים. ומקום שהוצבו והצופה הסביר הבין כי בפרסומת עסקינן - אין עילה שבדין לחייב את המשיבות בדמי נזק". שטמר מעירה, כי ייתכן שמן הראוי שהמחוקק יתן את דעתו על הסוגייה.
איני בעד, אבל יודע שזה יגיע, ורק באשמת בנימין נתניהו ואיתמר בן-גביר
