אולמרט: לדור מתחמק מבירור תביעת הדיבה

פרקליט המדינה, משה לדור, עושה כל שלאל ידו כדי להתחמק מבירור תביעת לשון הרע שהגיש נגדו ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. כך טוענים פרקליטיו של אולמרט, עוה"ד אלי זהר ורקפת פלד. הם מבקשים מבית המשפט המחוזי בתל אביב לדחות את בקשתו של לדור לעכב את בירור התביעה, עד להכרעה בערעורו בנוגע לחסינותו.

אולמרט הגיש את תביעת הדיבה לפני תשעה חודשים, בעקבות דברים שאמר נגדו לדור בראיון להארץ. זהר ופלד מונים את ניסיונותיו של לדור לעכב את הדיון בתביעה, ואומרים, שזהו כבר הרביעי. תחילה ביקש לדור למחוק את התביעה על הסף; לאחר מכן טען שיש לו חסינות כעובד מדינה ולכן על המדינה להיתבע במקומו; משנדחתה טענה זו, הוא ביקש מבית משפט השלום בתל אביב לעכב את הדיון עד להכרעה בערעורו למחוזי; ומשנדחתה גם בקשה זו, הוא העלה אותה בפני המחוזי.

לטענת אולמרט, לדור מנסה "על דרך הגשתה של כל בקשה מקדמית שניתן להעלות על הדעת, לסכל בירורה הענייני של התובענה אשר הוגשה כלפיו, וגורם על דרך הגשת בקשות הסרק על ידו לכך שבמשך תשעת החודשים אשר חלפו למן הגשתה של התובענה, לא הוגש כתב הגנה על ידו ולא התקיים ולו דיון ענייני אחד בתיק זה". הוא מוסיף, כי דרכו של לדור, "אשר מכביר לנקוט בהליכי סף שונים, מעלה תהיות נוגות אודות הסיבות לרצונו להימנע מכל בירור ענייני של התובענה".

עוד טוענים זהר ופלד, כי סיכויי הערעור של לדור קלושים, שכן בצדק פסק בית משפט השלום, כי הראיון שהעניק לא היה במסגרת תפקידו. הם מצטטים מפסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת קצב, בו מתח ביקורת על ראיון שהעניק היועץ המשפטי דאז, מני מזוז, בעיצומה של פרשת קצב, ואומרים, כי גם פסיקה זו מלמדת שאין מדובר בחלק מן התפקיד. "ניתן לומר כי במערכת תביעה מתוקנת, על אדם במעמד פרקליט המדינה להימנע מלהתראיין אודות תיקים תלויים ועומדים או תיקים שלא נחקרו כלל, ואף להתבטא כנגד נאשם בכלי התקשורת, בעוד ההליך נגדו תלוי ועומד, ושעה שחקירה כנגד הנאשם בעניין אחר ממתינה להכרעת פרקליט המדינה. במדינה מתוקנת הענקת ריאיון בנסיבות אלה מהווה פעולה שנעשית בניגוד לתפקידו השלטוני של פרקליט המדינה", טוענים זהר ופלד.

טיעון נוסף שמעלים פרקליטיו של אולמרט הוא, שלדור נמנע מלצרף תצהיר לבקשתו ולא הצביע על נזק בלתי הפיך שייגרם לו אם הדיון בתביעה יחל במקביל לדיון בערעורו למחוזי. הם מסיימים באומרם: "פרקליט המדינה הוא אחד מסמליו העיקריים של שלטון החוק. על כן ראוי כי פרקליט המדינה ישמש דוגמה לאחרים ואמות המידה שעל פיהן ינהגו עימו יהיו יותר מחמירות וקפדניות מנושאי משרה ציבורית אחרים. בנסיבות אלה ראוי היה גם להימנע מהגשת בקשת רשות ערעור כי אם להתמודד בדיון המשפטי הישיר ולא להסתתר מאחורי טענות פורמליסטיות של חסינות שנועדו להגן על משרתי ציבור תמי לב אשר נגררים להליך משפטי בעל כורחם ועל לא עוול בכפם. לא כך המקרה בעניין שלפנינו, בו גם קיים פגם מהותי בעובדה כי כל ההליכים החמקניים שתוארו לעיל נעשים בידי אישיות בכירה כפרקליט המדינה".