"מצוקתה של העותרת, כמו גם של עותרים אחרים (וכאלה שאינם עותרים) הזכאים לדיור ציבורי וממתינים שנים ארוכות לפתרון, הינה מצוקה קשה ביותר, הפוגעת בכבודם כבני אדם". כך אומרת (1.3.12) שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, נאוה בן-אור, הרומזת גם שעל הממשלה לאשר בהקדם את המלצות ועדת טרכטנברג בנושא הדיור הציבורי.

בן-אור דחתה את עתירתה של יאנה נפתלייב נגד משרדי השיכון והקליטה, בה ביקשה לקדם אותה בתור הממתינים לדיור ציבורי בירושלים. נפתלייב ממוקמת במקום ה-47 בתור, כשמספר הממתינים בתור הוא 196. מתוכם, מספר הממתינים כמותה לדירות בנות שלושה חדרים הוא 61. היא דחתה הצעות לקבל דירה באזור אחר, משום שבנה מצוי במעקב רפואי קבוע בבית החולים הדסה עין כרם.

לדברי בן-אור, "מצוקתה של העותרת רבה, אולם אין היא עולה על מצוקתם של האחרים, הממתינים בתור כמוה. העדפתה על פניהם, תוך התעלמות מן הקריטריונים, תהיה בה משום פגיעה מהותית בעיקרון השוויון". היא לא מצאה שיש חוסר סבירות בנהלים של שני המשרדים ולכן דחתה את העתירה.

בשולי החלטתה, הוסיפה בן-אור את ההתייחסות הכללית למצוקת הדיור הציבורי. לדבריה, "מלאי הדירות בדיור הציבורי הלך והצטמצם במרוצת השנים, עד כי ועדת טרכטנברג המליצה להפסיק את מבצעי המכר שהיו נהוגים מעת לעת במשרד השיכון, על-מנת להבטיח שהמלאי הנותר ישמש פתרון דיור גם לזכאים עתידיים. לדברי המשיב, מבצעי מכר אלה הופסקו בשלהי 2010 ואינם מתקיימים היום. אלא שנראה, כי המלאי, שקטן במרוצת השנים, רחוק עד מאוד מן המלאי האופטימאלי. כך גם מודה המשיב, כי הסיוע בשכר דירה נשחק, הן ביחס לעליית מחירי השכירות בשוק החופשי והן ביחס לגובה הסיוע בשנים קודמות, וכי ועדת טרכטנברג המליצה על עדכונו. המלצותיה של ועדת טרכטנברג מונחות עתה בפני הממשלה לשם קבלת החלטה. ואידך זיל גמור".