משרד הבריאות רשאי להביא בחשבון שרופא שלמד בחו"ל לא עבד במקצועו שנים רבות, ולמנוע ממנו לגשת לבחינות הרישוי בישראל. כך קובעת (13.3.12) שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, נאוה בן-אור.

מריה כריסטינה רודריגז למדה רפואה בקובה, הוסמכה שם כרופאה בשנת 1992 ועבדה במקצוע עד שנת 1997 - בה התחתנה עם ישראלי והיגרה ארצה. בשנים 1999 ו-2000 נכשלה בבחינות הרישוי של משרד הבריאות המיועדות לרופאים זרים, ובשנת 2010 - לאחר שלא עסקה במקצוע בכל תקופת הביניים - ביקשה לשוב ולהיבחן.

משרד הבריאות דחה את בקשתה של רודריגז והסביר: "מקצוע הרפואה הוא מקצוע דינמי המתחדש כל העת, לא כל שכן כך, במהלך קרוב ל-13 השנים האחרונות בהן לא עסקת ברפואה. כיוון שכך, לא ניתן לצערי להיענות לבקשתך ולאפשר לך לגשת לבחינת הרישוי הממשלתית ברפואה". בשנה שעברה דחתה גם הוועדה המייעצת לרישוי רופאים את בקשתה של רודריגז, ובן-אור דחתה את ערעורה על החלטה זו.

לדברי בן-אור, מקובלת עליה עמדתו של משרד הבריאות, לפיה עליו לבחון בצורה מהותית את לימודיו של מבקש הרישיון ובמסגרת זו להביא בחשבון את הזמן שחלף למן העת בה סיים המבקש את לימודיו וגם את עיסוקו של המבקש מאז ועד למועד הגשת הבקשה. לדבריה, "בהינתן טיבו של העיסוק הנדון, לא בנקל יתערב בית המשפט בהחלטת הרשות המוסמכת לדחות בקשה למתן רישיון לעסוק ברפואה".

בן-אור דחתה את טענתה של רודריגז, לפיה משרד הבריאות אינו יכול לחזור בו מהכרתו בלימודיה שניתנה לה עם עלייתה ארצה. "המשיב רשאי היה להגיע למסקנה, כי לימודיה של העותרת בעבר והדיפלומה שקיבלה, אינם משקפים עוד מצב ידע רלוונטי, ההופך אותה למי שיש בידיה השכלה רפואית. שיקול הדעת המסור בידי המשיב הינו שיקול דעת מהותי, ובחינת טיבה של ההשכלה הרפואית שרכש רופא בחו"ל והדיפלומה שקיבל, אינו מצטמצם לבדיקה פורמאלית של דבר קיומן של תעודות רשמיות המעידות על השכלה ועל דיפלומה", היא אומרת.