ניתן לבדוק אבהות של ילדים גם כאשר קיים חשש ממזרות, וזאת באמצעות ראיות חיצוניות ולא ראיות גופניות. כך קובעת (21.3.12) שופטת בית המשפט למשפחה בבאר שבע, גאולה לוין.

אישה טוענת, כי ניהלה מערכת יחסים ארוכה עם גיסה (בעלה של אחותה) וממנה נולדו שתי בנות, אך הגיס מסרב להכיר באבהותו. הגיס דחה את גירסת האישה וטען שמדובר בעלילה שמקורה בנקמנות. הוא גם התנגד לבקשתה לערוך בדיקת רקמות לקביעת אבהותו, משום שאם יתברר שהוא האב - הבנות יהיו ממזרות.

לוין אומרת, כי חוק מידע גנטי אכן אוסר בצורה ברורה עריכת בדיקה גנטית במקום בו קיים חשש ממזרות, למעט אם הבדיקה נחוצה לשם מניעת סכנה לחיי אדם או נכות חמורה בלתי הפיכה לאדם, וברור שתנאי זה אינו מתקיים במקרה הנדון. ואולם, "החוק אינו עוסק, עם זאת, בשאלה האם רשאי בעל דין להוכיח תביעתו בראיות אחרות, שאינן בדיקת סיווג רקמות. שיקול הדעת של בית המשפט לא בוטל לכל עניין שבו מתעוררת שאלת אבהות במקרה של חשש ממזור. לכן אין מקום לדחיית התביעה על הסף רק מחמת קיומו של חשש ממזרות".

לדעת לוין, גם כיום יש לבחון האם טובת הקטין מחייבת לברר מיהו אביו, אם ניתן לבצע בדיקה זו בדרכים שאינן גנטיות, ולכן אין לדחות על הסף בקשה שכזו. במקרה הנדון, טרם הובאו ראיות האם טובת הילדות מחייבת את בירור שאלת האבהות, ולכן הורתה לוין לקיים קדם-משפט בשאלה זו.