תקרית אל-חמה <span style='font-weight:normal;'>[1951]</span>

היום לפני 61 שנה, ב-5 באפריל 1951, בוצעה פעולת התגמול הראשונה של חיל האוויר - תקרית אל-חמה.

בתאריך זה, בשעה 16:45, יצא כוח ממשטרת צמח כשהוא בדרכו למובלעת אל-חמה, בעקבות ידיעות מוקדמות שהגיעו למודיעין פיקוד צפון בדבר כניסתה של יחידה סורית לבושה אזרחית למובלעת, אשר על-פי הסכמי שביתת-הנשק עם סוריה הייתה שטח מפורז השייך לישראל.

יום קודם לכן הורה אג"מ מבצעים לפיקוד צפון לערוך שם סיור ולהקפיד לחזור במקרה של היתקלות במחסום או בהתנגדות סורית כלשהי. הוראה זו לא נמסרה בתדריך לכוח הישראלי. קצין המודיעין של פיקוד צפון היה במטוס פייפר שטס מעל הכוח, ועמד עמו בקשר אלחוטי בדרכו ליעד.

בשעה 17:00 הגיע הכוח הישראלי לצומת פיק ונתקל שם בשלושה חיילים סורים. התפתח ויכוח בין מפקדי הכוחות, וקצין המודיעין הפיקודי, שלא היה בקי בהוראות, שידר ממטוס הפייפר שלו הוראה לסיור להמשיך בדרכו - ועזב את המקום עם מטוסו. 24 דקות מאוחר יותר, כשניסה הכוח להתקדם לכיוון בניין המשטרה, נפתחה לעברו אש. הכוח השיב באש לא מדויקת, ובתקרית נהרגו שבעה חיילים ישראלים.

במגבלות הזמן והשטח, נדרשה תגובה מהירה, ולראשונה מאז מלחמת העצמאות הוחלט להפעיל את חיל-האוויר. מפקד רמת-דוד, סא"ל רודי אוגרטין, ומפקד טייסת המוסטנג, רס"ן מאיר רוף, נקראו למחרת בבוקר לפיקוד הצפון, לתדריך בהשתתפות הרמטכ"ל, רא"ל יגאל ידין, ואלוף הפיקוד, אלוף יוסף אבידר. התוכנית שהתגבשה כללה תקיפה של שתי רביעיות מטוסים: האחת של מטוסי מוסטנג, בהובלת מפקד הטייסת רוף, והשנייה של מטוסי ספיטפייר, בהובלת מפקד הכנף אוגרטין.

בשעה 14:30 החלה התקיפה. ראשונים נכנסו הספיטפיירים, לשלושה יעפי הפצצה בזווית תלולה על תחנת המשטרה, אך הפגיעות התפזרו במרחק 60-20 מטרים מהתחנה. מיד אחריהם נכנסו המוסטנגים מדרום-מערב וביצעו יעפי צליפה וריקוט על בונקר תת-קרקעי ומאהל בעיקול הדרך. לפי עדותו של בני פלד, שהשקיף על הפעולה ממטוס הרווארד שחג בגובה 5,000 רגל, נפלו הפצצות "בכל מקום פרט למטרה".