פרקליטות המדינה פנתה (יום ו', 27.4.12) לבית המשפט העליון בבקשה לדחיית ביצוע הריסת הבניינים. זאת על-פי בקשת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ותוך חזרה מעמדת המדינה שהובעה בפני בית המשפט העליון לפני שנה.

על-פי אותה עמדה - חמשת המבנים נבנו על קרקע פרטית והם אמורים להיהרס בתוך שנה. אם לא תתקבל בקשת הפרקליטות על-ידי בית המשפט, אמורים הבניינים להתפנות ולהיהרס עד ל-1 במאי שיחול ביום שלישי הקרוב.

ב-News1 התרענו בזמן אמת [כבר ביוני 2010 ובאוקטובר 2010] בפני משרדי הממשלה השונים על בעיות חוקיות הנוגעות לבניה בבית אל. משרד המשפטים ומשרד הביטחון יודעים כבר חודשים רבים על עבירות הבניה ועל היתרי הבניה הלא חוקיים שניתנים על-ידי המועצה המקומית בית אל. רק בעקבות לחץ פוליטי מסיבי שמופעל על ראש הממשלה - נעשה הניסיון לעשות 'סיבוב פרסה' ולשנות את העמדה מן הקצה אל הקצה. במצב זה, שבו המדינה מודה כי ידוע לה על בניה לא חוקית אך היא מבקשת להכשירה בדיעבד ובאופן סיטונאי, קיים חשש שחוטא ייצא נשכר.

המדינה ביקשה מבית המשפט לקבל דחיה של שלושה חודשים בביצוע הריסת המבנים על-מנת לאפשר דיון מחודש בנושא. עוד ביקשה הפרקליטות מבית המשפט להגיש עמדה עדכנית תוך שלושה חודשים, ודרשה כי עד ההכרעה בעתירה לא ייהרסו המבנים.

"ראש הממשלה ופורום השרים מבקשים לשקול מחדש את דרך יישום המדיניות שעליה החליטו ובנגזרת מכך גם את עמדתם הפרטנית שעליה הודיעו לבית המשפט הנכבד בעתירה זו. לאור זאת, המשיבים מבקשים מבית המשפט הנכבד לחדש את הדיונים בעתירה...עוד הם מבקשים לאפשר להגיש את עמדתם העדכנית לעתירה בתוך 90 ימים. כיוון שייתכן כי עמדתם של המשיבים תשתנה מבקשים הם כי עת להכרעה בעתירה לא ייהרסו המבנים", לשון הבקשה.

עוד ציינה הפרקליטות כי בדיקה שנערכה על-ידי המינהל האזרחי גילתה כי חלקים מן היישוב בית אל הכוללים יחידות דיור ומבנים נוספים נבנו במהלך השנים שלא כדין מחוץ לתחום צו התפיסה הקיים באזור בשטח שרובו ככולו (למעט חטיבת קרקע קטנה יחסית שבבעלות הימנותא) הינו על קרקעות פלשתיניות פרטיות. לטענתה, מדובר בבניה שראשיתה עוד בשנות ה-80, וביישוב שבו מתגוררים כיום אלפי תושבים ושאינו אחד המאחזים הלא חוקיים.

הפרקליטות מציינת בפני בית המשפט כי אומנם המדיניות הכוללת מציבה בעדיפות גבוהה את הטיפול בבניה על קרקע פרטית אך על-פי העקרונות החדשים שנשקלים, אין לבחון כל מבנה ומבנה בראיה צרה ולא ניתן לקבוע את סדר העדיפויות של האכיפה ביהודה ובשומרון מבלי לראות את התמונה הכוללת ואת ההקשר של אירועי הסרת המבנים.

"סוגיית בית אל מהווה מקרה בוחן המדגים את הצורך במדיניות עדכנית. מבחינת תושבי היישוב, ההשלכה של הסרת מבנים בסמיכות זמנים בהיקף נרחב באותו היישוב בעת הנוכחית עלולה להיות קשה", כתבה הפרקליטות תוך שהיא מתייחסת לעתירה נוספת שבמסגרתה הודיעה המדינה כי שני שלדי מבנים בבית אל ייהרסו.

"עתירות אלה חידדו את המצב התכנוני הכולל בבית אל שהוא תוצאה של התפתחות בעייתית של היישוב מזה עשרות שנים", לשון ההודעה.
עו"ד מיכאל ספרד, היועץ המשפטי של יש דין אמר בתגובה לבקשת המדינה, כי ממשלת ישראל הכריזה מלחמה על שלטון החוק ועל בית המשפט. "לאף אזרח לא היה מתאפשר לפתוח מחדש תיק שניתן בו פסק דין ובקשת המדינה שוברת את כל הכללים וחוקי המשחק. כדי לסייע למתנחלים לגזול אדמות פלשתיניות, מוכנה הממשלה לרסק גם ערכי יסוד בסיסיים שעליהן מושתת החברה בישראל", אמר.