דתייה לא תמנע חילול שבת של ילדיה עם אביהם

אם דתייה אינה יכולה לדרוש מאב חילוני שלא לחלל שבת יחד עם ילדיהם המשותפים, כאשר הם שוהים במחיצתו. כך קבעה (22.5.12) שופטת בית המשפט למשפחה בחיפה, אספרנצה אלון.

המחלוקת בין ההורים בנוגע לאורח חייהם פרצה עוד כשהיו נשואים והחריפה לאחר שהתגרשו ולנוכח הסדרי המשמורת. לדברי אלון, "אני סבורה שראוי שלקטינים תהיה זהות דתית ברורה ושאינה משתנה בין 'זמן אב' לבין 'זמן אם'. ראוי היה כי האב יתגמש לטובת ילדיו. 'לבוא לקראת' אינו כלפי בן הזוג לשעבר, אלא בעיקר כלפי כל אחד מהילדים. מצופה מההורים, כי, בתבונה וברגישות, ימצאו את שביל הזהב התואם את עמדתם ומקל על ילדיהם". ואולם, בהעדר הסכמה כזו נדרש בית המשפט לקבוע מהו הרע במיעוטו.

לגבי המקרה הנדון אומרת אלון: "החלטה המחייבת את האב לשמור שבת, משמעותה פגיעה בשוויון של בני הזוג החילונים, שכן היא תאפשר לבן זוג לחזור בתשובה ולשמור על אורח חייו בעת ביקורי הילדים, אך לא תאפשר את המסלול ההפוך. גם בני זוג נשואים מנהלים לעיתים אורח חיים שונה זה מזה והילדים סופגים את שני העולמות. זכות כל אחד מההורים היא לחופש בדת ו/או מדת, וכן זכות כל אחד מהם לשוויון. נתאר מצב הפוך, בו אב שומר מצוות, בעוד האם הינה חילונית והילדים התחנכו כל חייהם במסגרות חילוניות, כלום ניתן לחייב את האב לאפשר לילדים לחלל שבת על-מנת למנוע מהם קונפליקט ובילבול? נראה כי התשובה היא ברורה".

לדברי אלון, הילדים גדלו בבית בו שימשו בערבוביה שמירת מצוות וחילוניות, ואינם רואים בנסיעה בשבת "ייהרג ובלי יעבור". לפיכך, היא ביטלה את התנאי בהסדרי הראייה ולפיו האב לא יסע עם ילדיו בשבת, אם כי הוסיפה: "מצופה מהאב שיגלה אחריות הורית וימנע, ככל האפשר, מלחשוף את הקטינים לסיטואציות ומצבים בהם הם ייאלצו לנהוג בניגוד למצפונם ולחינוכם".