האם קיימות "הסכמות ג'נטלמניות" בין תובעים לסניגורים בבתי המשפט לתעבורה? עו"ד
דוד גולן טוען שיש; שופט בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין, מטיל בכך ספק כבד.
קרין ווקנין הואשמה בנהיגה בשכרות, הודתה והורשעה. שופט התעבורה הירושלמי אברהם טננבוים גזר עליה 250 שעות שירות לתועלת הציבור ופסל את רשיונה לשישה חודשים. המדינה ערערה לבית המשפט המחוזי וטענה, כי המחוקק קבע עונש מינימום של פסילה לשנתיים בגין נהיגה בשכרות.
השופט משה יועד הכהן קבע: "בנסיבות שהובאו לפני, לא ניתן להבין לעומקן את העובדות לטיעונים שעמדו ביסוד גזר דינו של בית המשפט... לפיכך אני מחזיר את התיק לבית המשפט קמא על-מנת שיוסיף ויבאר נימוקיו להחלטתו". טננבוים הגיב באומרו, שבאותו יום היו בפניו עשרה נאשמים, 27 הקראות, שישה דיונים ו-27 טיעונים לעונש, ולכן הוא יכול רק לשער שלא כתב את הנימוקים בשל העומס משום שסבר שלא יוגש עליו ערעור. לגופם של דברים אמר טננבוים, כי הוא אינו מסכים עם התביעה בנוגע לעונש המינימום.
התיק חזר לבית המשפט המחוזי, אשר פסל את רשיונה של ווקנין לשנתיים - ועל כך ביקשה לערער לבית המשפט העליון. כאן העלה גולן את טענתו המקורית, כפי שכותב רובינשטיין: "נטען, כי קיים נוהג בבית המשפט לתעבורה לפיו אף שהתביעה מבקשת את עונשי המינימום, ישנם סוגים מסוימים של מקרים בהם קיימת 'הסתמכות' ו'הסכמה ג'נטלמנית', כי העונש יהא נמוך מעונש המינימום. נטען, כי באותה 'אווירה' ניתנה עצת הסניגור למבקשת להודות, שאם לא כן, ברור ונחרץ שלא היה ממליץ למבקשת להודות; הוא הסתמך - כנטען - על 'ציפייה לגיטימית'; בצד השני (היינו התביעה) עומדים יריבים נכבדים המחזיקים ב'ערכים קולגיאליים'".
על כך אומר רובינשטיין, בדחותו את בקשת רשות הערעור: "בא כוח המבקשת הסתמך - כאמור - על 'הסכמה ג'נטלמנית', 'ציפייה לגיטימית', ו'אינטרס הסתמכות'. מושגים אלה לקוחים מתחום דיני החוזים, וכן המשפט המינהלי. הסכמות באשר לגזר הדין בפלילים צריך שייעשו על דרך של הסדר טיעון, ולמצער אמירה לפרוטוקול במפורש וכמקובל בדין הפלילי, ובשקיפות; במקרה כזה גם לא תתכחש התביעה לעמדה שביטאה, ובית המשפט יביא זאת, על-פי רוב, בחשבון".
בשולי הדברים מתייחס רובינשטיין להעדר ההנמקה בפסק דינו המקורי של טננבוים: "אכן, העומס המוטל על בית המשפט לתעבורה עצום, והמספרים שתיאר השופט ד"ר טננבוים מדברים בעדם. בית המשפט המחוזי הפנה תשומת לב הרשויות לכך, ואוסיף גם דעתי, כי מקום שמתקיים במידה לא מעטה 'תבן אין ניתן לעבדיך ולבנים אומרים לנו עשו' (שמות ה', ט"ז), קשה לבוא בטרוניה עם בתי המשפט לתעבורה. ואולם, משמכריע בית המשפט להפחית משמעותית מעונש מינימום בתיק שכרות, חובתו לנמק כדבעי כמצוות המחוקק בסעיף 39א לפקודת התעבורה, שהרי נדרשות 'נסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין', וגם כדי לאפשר בחינה על-ידי ערכאת הערעור".
