מלצר נגד המחוזי בי-ם: החזיר נאשמים למעצר

בשתי החלטות נדירות, התערב (יום ב', 25.6.12) פעמיים באותו יום שופט בית המשפט העליון, חנן מלצר, בהחלטות לשחרר נאשמים בתנאים מגבילים. בשני המקרים קבע מלצר, כי שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים לא שקללו כיאות את מסוכנותם של הנאשמים.

במקרה הראשון מדובר באדם המואשם ב-12 אישומים הכוללים עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש; תקיפת בת זוג; איומים כלפי בת זוגו לרצוח אותה ואת ששת ילדיהם; ומספר עבירות תקיפת קטינים על-ידי אחראי ואיומים כלפי חלק מילדיו. שופטת בית משפט השלום בירושלים, תמר בר-אשר-צבן, הורתה לשחררו למעצר בית בבית אמו בבני ברק, למרות חוות דעת שלילית של שירות המבחן, והתראת מחלקת הרווחה בעיריית ירושלים לפיה אשתו וילדיו מצויים בסכנת חיים ממשית. השופט המחוזי בן-ציון גרינברגר הגדיל את סכום הערבויות של המפקחים והוסיף איזוק אלקטרוני.

המדינה ערערה על החלטת המחוזי, ולמרות שמדובר בגלגול שלישי - החליט מלצר לדון בערעור ואף לקבלו. לדבריו, "הנסיבות המיוחדות שבכאן מעלות חשש מוגבר לפגיעה חמורה ומסוכנת באשת המשיב וילדיו. העבירות המיוחסות למשיב הינן עבירות קשות, וכפי הנטען התנהגותו האלימה כפייתית ומסלימה והוא מצוי עתה בשלב של הפרעה אקטיבית (שאיננה מטופלת בתרופות שניתנו לו). לפיכך, נראה לי שאין בחלופת המעצר המוצעת כדי לאיין לעת הזו את מסוכנותו הלכאורית". לדבריו, הנאשם מסוכן לסביבתו המיידית, המפקחים אינם סמכותיים די הצורך וכל גורמי הטיפול הביעו עמדה חד-משמעית לפיה אין לשחררו למעצר בית.

במקרה השני מיוחסות לנאשם "עבירות של שימוש ברעל מסוכן, מעשה מגונה וגניבה. על-פי הנטען בכתב האישום, בחמישה אירועים שונים, בעת שעסק בשיפוץ בתים, החדיר המשיב למשקאות של הלקוחות שבביתם עבד חומר, שטיבו המדויק אינו ידוע, אשר הביאם למצב של ערפול חושים, וזאת על-מנת לבצע עבירות שונות". מדובר במעשה מגונה, גניבת מכשיר טלפון נייד, גניבת תכשיטים ברבבות שקלים וגניבת כספים במזומן.

שופטת בית משפט השלום בירושלים, ענת זינגר, הורתה לעצור את הנאשם עד תום ההליכים. לעומת זאת, השופט המחוזי משה יועד הכהן הורה לשחררו למעצר בית בשכונת עיסאוויה שבירושלים, בנימוק שהמסוכנות שלו ממוקדת רק בעבודתו, אין לו עבר פלילי, ולא ניתן לזקוף לחובתו את העובדה שלא ניתן להתקין איזוק אלקטרוני בעיסאוויה.

גם במקרה זה קיבל מלצר את ערעור המדינה בגלגול שלישי, תוך שהוא עומד על מסוכנותו של הנאשם: "בעניינו של המשיב הוגשו שני תסקירי מעצר - ובשניהם מסקנתו של שירות המבחן הייתה כי אין בחלופות שהוצעו כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב. בעניין זה נפסק לא אחת, כי הגם שבית המשפט איננו מחויב באימוץ המלצותיו של שירות המבחן, הרי שסטייה מהמלצה שלילית של שירות המבחן תיעשה באופן חריג, ומקום בו קיימים לכך טעמים כבדי משקל". עוד מדגיש מלצר, כי החלטתו כלל לא הושפעה משאלת האיזוק האלקטרוני, וכי היה מורה על מעצר עד תום ההליכים גם אם ניתן היה להתקינו בעיסאוויה.