העליון ממשיך לגבות גירוש מהגרים בלתי חוקיים

בית המשפט העליון ממשיך לתת גיבוי להרחקתם מישראל של מהגרים בלתי חוקיים, גם במקרים יוצאי דופן. שני הרכבים של העליון קבעו (יום ג', 17.7.12), כי ניתן עקרונית לגרש מישראל אתיופית השוהה שלא כחוק שנישאה למהגר בלתי חוקי אחר, וכי ניתן לגרש מהגר מגאנה שטען כי קיבל התחייבות שיישאר בארץ בתמורה לסיועו נגד מהגרים אחרים.

להסדיר את מעמדם של מהגרים מאריתריאה

נסנט ארגיי אספו מאריתריאה שוהה בארץ שלא כחוק, אך אינו מורחק בשל המדיניות להימנע כרגע מגירוש אזרחי מדינה זו. הוא התחתן עם מולוורק אלמו אילה, שוהה בלתי חוקית מאתיופיה, ונולד להם בן. אספו ביקש להשאיר את אילה בארץ מכוח נישואיהם, בית המשפט המחוזי מרכז דחה את עתירתו והשופט עוזי פוגלמן (בהסכמת השופטים אסתר חיות וחנן מלצר) דחה את ערעורו.

לדברי פוגלמן, המחלוקת המשפטית בין הצדדים היא בדבר מעמדם של אזרחי אריתריאה בישראל: "האם - כשיטת המערער - מתירה המדינה לאזרחי אריתריאה להישאר בתחומה בשל מחויבויות המעוגנת במשפט הבינלאומי, או שמא - כשיטת המשיב - מדובר בצעד הומניטרי פרי החלטה ריבונית של מדינת ישראל, שיסודו בהפעלת שיקול דעת מדיני ואין הוא נובע ממחויבות שבדין". פוגלמן אינו מכריע בנקודה זו ואומר, כי אספו יכול לבקש להכיר בו אישית כפליט, וכי בינתיים לא תורחק אשתו מישראל.

חיות מעירה בשולי פסק הדין, כי לא נקבעו "כללים ונהלים ברורים הנוגעים לזכויותיהם של אותם 'בלתי-מורחקים' בעת שהותם בישראל. זהו מצב בלתי רצוי בעליל. הערפל הנורמטיבי יוצר אי-ודאות מכבידה ביותר מבחינת האנשים עצמם אשר לעיתים שוהים בישראל מכוח המדיניות האמורה פרקי זמן בלתי-מבוטלים. בתי המשפט נאלצים אף הם להתמודד בשל כך חדשות לבקרים עם שאלות ומצבים שונים ומגוונים שמייצרת, מטבע הדברים, מציאות החיים והנוגעים לזכויותיהם של אנשים אלה". היא קוראת לשנות מצב זה.

חושש מסכנה - ומתראיין לתקשורת

המהגר מגאנה, בו דנו השופטים חנן מלצר, אליעזר ריבלין ויוסף אלון (כאשר כיהן בפועל בעליון), שוהה בארץ שלא כחוק מזה עשרים שנה. לטענתו, משטרת ההגירה הבטיחה לו שיישאר בארץ אם ימסור מידע על מהגרים בלתי חוקיים אחרים. עניינו נחשף בשנת 2005 בתוכנית "עובדה", ובעקבות זאת הבטיח שר הפנים דאז, אופיר פז-פינס, כי בכפוף להחלטת ראש מינהל האוכלוסין וההגירה - תוענק לו אשרה לישיבת קבע. ואולם, ראש המינהל החליט להעניק לו אשרה למספר חודשים בלבד.

בית המשפט המחוזי דחה את עתירתו של המהגר, והעליון דחה את ערעורו. מלצר אומר, כי המהגר לא קיבל הבטחה שלטונית מחייבת, שכן פז-פינס אמר במפורש שהדבר תלוי בהחלטת ראש המינהל. "יחד עם זאת יש מקום להעיר כי שאלה נפרדת מסיווגם המשפטי של דברי השר, היא הבעייתיות שעלולה לדבוק בהצהרות חלקיות מסוג זה, על-רקע המסגרת שבגדרה הן ניתנו. ההתנהלות שנחשפנו לה בהקשר זה לא הייתה מניחה את הדעת, אולם בכשל זה לבדו - אין ככלל די על-מנת לראות בתגובת השר לכתבה כהבטחה מינהלית מחייבת", מוסיף מלצר.

עוד דוחה מלצר את טענתו של המהגר בדבר הסכנה הצפויה לו במולדתו, בשל שיתוף הפעולה שלו עם שלטונות ישראל. הוא מציין, כי המהגר טען שגם בארץ נפל קורבן לנחת זרועם של בני ארצו, "ברם אלימות קשה נטענת זו - לא גרמה למערערים לחשוש מהמשך הישארותם בישראל, או להימנע ממתן ראיונות גלויים לכלי התקשורת בארץ". ביהמ"ש הקציב למהגר ארבעה חודשים לעזוב את ישראל.