אסיר ואסירה שלא נפגשו: אנחנו ידועים בציבור

אסירה נוצרייה ואסיר מוסלמי יוכלו להתייחד אם יתמידו בקשר הרצוף ביניהם - במכתבים ובטלפון - במשך שלוש שנים. כך קבע (26.7.12) סגן נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, אברהם טל.

ליליאנה מנדוזה מרצה עשר שנות מאסר על הריגת בן זוגה, ואילו עלי נביל מרצה 22.5 שנות מאסר על רצח וקשר לביצוע פשע. מנדוזה ביקשה לאשר לה להתייחד עם נביל תוך שהיא אומרת, כי הם הכירו לפני שמונה חודשים ומקיימים קשר בטלפון ובמכתבים, אך אינם יכולים להינשא בשל הבדלי הדתות.

המדינה הצביעה על הוראות נציבות שירות בתי הסוהר, לפיהן התייחדות עם בן זוג מותרת רק בכפוף להצגת תעודת נישואין, או בכפוף להוכחת קשר זוגי העולה לכדי הגדרת "ידועים בציבור", או בהוכחת ביקורים אצל האסיר במשך שנתיים על-ידי חבר או חברה. מנדוזה ונביל שמעולם לא נפגשו, אמרה המדינה, אינם עונים על-אף אחת מהגדרות אלו.

טל קבע, כי הצהרתם של השניים לפיה הם רואים את עצמם כידועים בציבור, אינה מספקת כדי להעניק להם מעמד שכזה. מאידך-גיסא, לאור הזכות לחיי אישות ורצונם המוצהר של השניים להקים משפחה, ישקול השב"ס להתיר להם להתייחד "בחלוף שלוש שנים מתחילת הקשר ביניהם בדרך של קיום שיחות טלפון ו/או משלוח מכתבים ברציפות". טל גם קרא לשב"ס לשקול לתקן את ההוראות, כך שאסירים במצב דומה יוכלו להתייחד אף הם.