חיבוק דב

נדיר מאוד להיתקל במקרה בו מוצעת לאדם הוקרה והוא מסרב לקבל אותה, בנימוק שאינו מזדהה עם מי שמעניק אותה. נדיר עוד יותר, ושמא לא קיים בכלל, מקרה בו פוליטיקאי מסרב לקבל הוקרה ציבורית. אבל זה בדיוק מה שעשה ח"כ דב חנין (חד"ש).

המכון לאסטרטגיה ציונית פועל, כלשונו, "להבטיח כי ישראל בת קיימא, תוסיף ותמשיך להיות מדינה יהודית". בין היתר הגיש המכון לכנסת ה-16 הצעת חוקה, הוא פועל לחיזוק הזהות היהודית בתוכניות הלימודים של משרד החינוך, הקים בית מדרש לציונות, והוא עורך מחקרים בתחומים מגוונים דוגמת ציונות, משפט, אקדמיה, דמוגרפיה וקרקעות. בקיצור: מכון המזוהה מן הסתם עם ימין המפה הפוליטית, ובוודאי שלא עם השמאל שחנין הוא אחד מדובריו הבולטים.

אחת מפעולות המחקר של המכון היא פרסום מדד החקיקה הציונית, אותה הוא מגדיר כ"תרומה לשגשוגה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וכביתו הלאומי של העם היהודי". המדד כולל חוקים פרטיים שאושרו סופית בקריאה שנייה ושלישית, ומתמקד "בפן היישומי הקלאסי של הציונות": התיישבות, עלייה וקליטה, שימור המורשת היהודית-ציונית של המדינה והעצמת הדמוקרטיה הישראלית.

עם פיזורה של הכנסת ה-18, מפרסם המכון (יום ה', 1.11.12) דוח ביניים על החקיקה הציונית בשנת כהונתה הרביעית והאחרונה, תוך שהוא קובע שבשנה זו אושרו 48 חוקים ציוניים לפי ההגדרות שלו. המכון גם דירג את חברי הכנסת המצטיינים, וכאן נכנס חנין לתמונה. במקום הראשון דורג ח"כ יריב לוין (הליכוד), אשר העביר תשעה חוקים ובהם החוק נגד חרם על גופים בשל זיקתם לישראל, תיקון חוק המבטיח את התמיכה במרכזים למורשת מנחם בגין ויצחק רבין, תיקון לחוק המבטיח ייצוג הולם לדרוזים בחברות ממשלתיות ועוד.

ההפתעה באה במקום השני: דב חנין, בזכות שמונה חוקים אשר לדעת המכון תורמים להעצמתה של ישראל כמדינה דמוקרטית. בין החוקים הללו: איסור קבלת בטחונות מידי עובד, תיקון בחוק חובת המכרזים שנועד לקדם שוויון, תיקון לחוק גיל פרישה שנועד להבטיח שוויון לנשים ותיקון לחוק הבטחת הכנסה שבא לסייע לנשים מוכות. במקומות הבאים דורגו ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) עם שבעה חוקים, ח"כ איתן כבל (העבודה), ח"כ אברהם מיכאלי (שס) וח"כ משה מטלון (ישראל ביתנו) עם שישה חוקים כל אחד.

כמעט כל המדורגים קיבלו בברכה את תוצאות הסקר. כך למשל אמר לוין: "זוהי זכות גדולה עבורי להיות המחוקק המוביל בקידום חקיקה ציונית. אני רואה בפעולה נחושה ועקבית לקידום הערכים הציוניים נדבך חיוני ומרכזי בבניינה של מדינת ישראל ובחיזוקה לקראת העתיד". כבל הגיב: "אני מודה מקרב לב על הענקת הציון לשבח זו השנה השנייה. אני רואה בנושא זה חשיבות מאוד גדולה, ולכן אמשיך גם בקדנציה הבאה לקדם ביתר שאת את הנושאים האלה". ואילו מטלון אמר: "אני מבקש להודות לחוקרי המכון לאסטרטגיה ציונית על המחקר החשוב. חקיקה ציונית ודמוקרטית היא יסוד חשוב במפעל החקיקה במדינתנו".

תגובתו של חנין הייתה שונה בתכלית: "קיבלתי בהפתעה את מכתבכם, שכן ברור שבטעות יסודו. החלטתכם להכליל במדד שלכם גם חקיקה דמוקרטית, יוצרת תוצאה משונה, באשר אתם מחברים בו יחדיו ערכים סותרים ומנוגדים. אני מאוד גאה בחוקים הדמוקרטיים שהעברתי בכנסת, אך יש ניגוד עמוק ומהותי בינם לבין 'החוקים הציונים' בהם אתם תומכים. אני גאה גם בחברותי בחד"ש, תנועה של שותפות יהודית-ערבית המהווה חלופה ללאומנות ולגזענות הדומיננטיות בחברה הישראלית.

"בפרשת הדרכים שבפני החברה הישראלית חברי ואני בחרנו דרך. החוקים הדמוקרטיים שהעברתי בכנסת הם ביטוי לבחירה שלנו. יזמתי והעברתי, יחד עם חברי מחד"ש וח"כים נוספים, חוקים מתקדמים, אוניברסליים, אנושיים, המקדמים את עשיית הארץ הזו למקום אמיתי לכולנו, יהודים וערבים כאחד. גם אתם בחרתם. בחרתם לתמוך בחוקים אנטי-דמוקרטיים שנלחמתי ואלחם בהם. אלו שתי רשימות מנוגדות של חוקים. במקום בו אתם עומדים, אין לי מקום ואין לי חלק".