בכתב תביעה שהוגש (יום ה', 9.10.03) לבית המשפט המחוזי בתל אביב, תובעת בזק מאיש העסקים וחבר מועצת עיריית ירושלים, ניר ברקת, מקרן הון הסיכון BRM ומחברת BRM General Partners סך של 2,313,395 דולר.
באמצעות עורכי הדין הלנה ביילין וגדי אוזן ממשרד שבולת, ישראלי, רוברטס, זימן ושות', טוענת בזק כי לקראת סוף שנת 1999, פנה אליה ברקת בהצעה להשקיע בקרן הון הסיכון BRM, מיסודה של חברת BRM שבניהולו.
בזק, כך נטען, הביעה התעניינות בהצעה, והזמינה את ברקת לערוך לדירקטוריון החברה מצגת הכוללת את פרטי ההצעה. ואכן, בישיבת דירקטוריון בזק בחודש פברואר 2000, ערך ברקת מצגת כזו.
לטענת בזק, במהלך המצגת ואף לאחר מכן, הדגיש ברקת כי "ייחודה של קרן BRM טמון במערכת הבין-אישית שנוצרת בין הצדדים והמעורבים בפעילות הקרן". ברקת אף אמר, מוסיפה בזק, כי "מערכת הקשרים האישיים שהוא עצמו פיתח עם הגורמים הרלבנטיים בתעשייה (תעשיית ההיי-טק; ר.כ.) במהלך שנות פעילותו, היא גורם מהותי ורב-משקל, המייחד את קרן BRM ומצדיק את הצטרפות בזק כשותף מוגבל בקרן".
"הצטרפותה של בזק לקרן", נטען בכתב התביעה, "היתה תולדה ישירה של מסע שכנועים והבטחות של ניר ברקת ושאר הנתבעים, ששיאו במצגת שערך ברקת... לכל אורך הקשר והמגעים בין ניר ברקת לבזק, לרבות במצגת האמורה, הדגיש ברקת כי הוא המוביל בקרן, וכי בזק יכולה לשים את מבטחה בו, בכישוריו ובנאמנותו".
על-אף התחייבויותיו של ברקת והמצג שיצר, כאילו יוסיף לעמוד בראש הקרן גם בעתיד, טוענת בזק, הודיע ברקת חודש נובמבר 2002 במפתיע על עזיבת תפקידו בקרן, כדי להתמודד על תפקיד ראש עיריית ירושלים בבחירות שנערכו השנה לראשות העיר.
מהלך זה, טוענת בזק, התקבל אצלה בתדהמה. לדבריה, היא "הבהירה לברקת וליתר הנתבעים את אי-הסכמתה למהלכו של ברקת ואת מורת רוחה הקשה מהמהלך, שהפר באופן בוטה את המצגים שקיבלה בזק, את ההסכמות וההבנות אליהן הגיעה בזק עם ברקת והקרן אשר גרמו לה להתקשר בהסכם ההצטרפות וכן את תכלית ההתקשרות בין בזק לקרן".
לפיכך, טוענת בזק, עזיבתו של ברקת את הקרן היא הפרה של הסכם ההשקעה, מכוחו השקיעה בזק עד כה סך של 2,313,395 דולר, בקרן BRM.
"מעשיו, מחדליו והתנהלותו של ניר ברקת", טוענת בזק, "מהווים הפרה בוטה וחמורה של חובת האמון שלו כלפי בזק ואחרים, כמו גם של ההתחייבויות החוזיות שלו כלפי בזק... התנהגותו של ברקת מהווה גם חוסר תום-לב מובהק, הן בניהול משא-ומתן והן בקיום החוזה. ניר ברקת הציג בפני בזק מצגים, העולים לפחות כדי מצגי שווא רשלניים, והטעה את בזק לחשוב כי כדאי לה לשים בו את מבטחה ולהצטרף לקרן - מעשים המהווים גם עוולה נזיקית כלפי בזק".
"זאת ועוד, מעשיו ומחדליו של ברקת גרמו וממשיכים לגרום לקרן ולשותף הכללי להפר את ההתקשרות בינן לבזק וגם בכך הוא חב בנזיקין כלפי בזק".
"אף אם ניתן להעריך את היעדים החדשים שבחר לו (התמודדות על ראשות עיריית ירושלים; ר.כ.)", טוענת בזק, "הרי שמר ברקת בחר להגשים יעדים חדשים אלה על-פני קיום ההבטחות, ההתחייבויות והמצגים שנתן לבזק, כאשר בשלב ראשון הוא משכנע ומפתה את בזק להצטרף לקרן שלו ותוך זמן קצר נוטש את ניהול הקרן ומתחמק מאחריותו האישית למצב שנוצר".
לטענת בזק, עזיבתו של ברקת את ניהול הקרן מהווה "הפרה יסודית" של הסכם ההשקעה עליו חתמה; לפיכך, מבקשת בזק מבית המשפט לקבוע, כי הסכם זה הינו "בטל ומבוטל" ולחילופין כי היא רשאית לבטלו, ולא מוטלת עליה חובה להוסיף ולהשקיע בקרן מכוח ההסכם.
עוד מבקשת בזק מבית המשפט, כי יורה לברקת, לקרן BRM ולחברת BRM, להשיב לה את כל הסכומים שהעבירה עד כה לקרן מכוח הסכם ההשקעה. סכומים המסתכמים, כאמור, בלמעלה מ-2 מיליון דולר.
