התאונה התרחשה לאחר שחלק העשוי מברזל, ניתק ממשאית שהתנגשה במשאית אחרת כחלק מתאונת שרשרת ופגע ברכב הפורד בו נסע הילד.
הילד, יוהאן קרלסון, שבזמן קרות התאונה (1996) היה בן 5, ישב במושב האחורי באמצע, חגור בחגורת הבטיחות רק לרגליו, בעוד ששאר יושבי הרכב היו חגורים הן ברגליים והן בכתף. הסיבה שהילד היה חגור כך, נטען בתביעה, היתה תקלה בייצור הרכב עצמו והעדרם של כל מרכיבי חגורת הבטיחות.
חברת פורד לא יכלה להפריך את הטענה שחגורת הבטיחות היתה פגומה, בשל פסיקה קודמת של שופט, שקבע שיצרנית הרכב לא עמדה בנטל ההוכחה, כאשר לא העבירה במודע מסמכים חשובים שהיו ברשותה והיו הכרחיים לבדיקת הסוגייה.
עורכי דינה של פורד טענו, כי החברה לא החביאה מסמכים ועדויות, וכי בכל מקרה הילד נפגע, מאחר שלא היה חגור כיאות. בהודעה רשמית שיצאה מטעם החברה, נאמר כי הארוע המצער הוא הוכחה טראגית לכך שאת חגורות הבטיחות יש לחגור כיאות, כי אחרת לא תוכלנה הן לספק את ההגנה הראוייה לנוסעים.
כאמור, גרסתה של פורד לא התקבלה וכעת יהיה על שופט בית המשפט בלוס אנג'לס לאשר את הסכום האסטרונומי וחסר התקדים, בסך 27 מיליון דולר, עליו המליצו המושבעים כפיצוי שחברת פורד תעביר לילד בגין מחדלה החמור.
משפחתו של הילד כבר קיבלה כ-12 מיליון דולר פיצויים, בשנים 2000-2001, משלוש חברות של משאיות שהיו מעורבות בתאונת השרשרת.
