ש"ד טוען, כי איתר מסמכים המעידים על כך שתרם ל"יד שרה" 2,042,208 שקל, וכי ברשותו גם מכתבים בחתימתו של ראש עיריית ירושלים לשעבר, אורי לופוליאנסקי, המוכיחים שהוא היה מעורב בגיוס התרומות. השופט דוד רוזן קבע (יום ג', 5.2.13), כי המסמכים יועברו לתביעה שתעביר אותם לסניגורים, והצדדים יחליטו האם ברצונם "להעמיק חקר במסמכים בהמשך הדרך".

בהמשך עדותו אמר ש"ד, כי איתר צ'קים במאות אלפי שקלים שנפרעו בידי "יד שרה". רוזן שאל מדוע הוא מוסר אותם רק כעת, וש"ד השיב: "כי ביום ראשון נזרק לאוויר העולם הזה שהכל שקר, שהכל לא נכון, ישבתי כל היום אתמול מהבוקר עד הלילה, בדקתי אחד אחד וראיתי איזה צ'קים שמופיעים אצלי שלא נכללים ברשימות של 'יד שרה'". התביעה הודיעה שהיא תבדוק האם צ'קים אלו נכללים ברשימות שברשותה.

עוד אמר, כי בדוחות הולילנד תיירות שבשליטת הלל צ'רני נרשמו התרומות ל"יד שרה" כחלק מהוצאות הבנייה של הפרויקט, "ואם זה כסף כעלות הבנייה, הרי שלי אין מילה אחרת אלא לקרוא לזה שוחד". לדברי ש"ד, הוא עצמו חתום על דוחות אלו, שהוגשו למס הכנסה, וגם אותם ניתן להגיש לבית המשפט. בא-כוחה של הולילנד תיירות, עו"ד גיל פרידמן, הכחיש טענה זו. החלטתו של רוזן התייחסה גם לדוחות אלו.

"יש גם בעיה של קהל"

סניגורו של לופוליאנסקי, עו"ד עמוס ון-אמדן, תהה מדוע בשנת 2004 הסתייג אהוד אולמרט - שלטענת ש"ד קיבל ממנו שוחד בסכומים ניכרים - מבניית הווילות בשיפולי הפרויקט. ש"ד השיב: "גם למשוחד מותר להסתייג מנקודה מסוימת והוא הסתייג מהנקודה הזאת, לאור זאת הנקודה הזו ירדה". עם זאת טען, כי היזמים לא נפגעו משינוי זה, שכן זכויות הבנייה הועברו לבניינים האחרים בהולילנד. לדברי ש"ד, הדרג המקצועי בעירייה הסתייג מהפרויקט, אך לנוכח תמיכתו של אולמרט - "הפלא ופלא כעבור שבועיים יש תיק פתוח ועוד יותר הפלא ופלא, כעבור חודשיים יש אישורים של ועדות המשנה של הוועדה המקומית".

ש"ד חזר על גירסתו, לפיה העניק למתי חותה, שהיה אז יו"ר הוועדה המחוזית, שוחד בסך 350,000 דולר. לדבריו, צ'רני ביקש ממנו לנסות ולהפחית את הסכום, אך הוא כלל לא העלה זאת בפני חותה, כי "לא מצאתי כל עניין להתחיל ויכוח על דברים כאלה עם מישהו שאתה צריך אותו כמו אוויר לנשימה". ון-אמדן הצביע על כך שלגירסתו של ש"ד, הוא החל לשחד את חותה רק בסוף 2006 או בתחילת 2007, אך למרות זאת - כבר באוקטובר 2006 ביקש להעביר את הדיון בהתנגדויות לפרויקט מן הוועדה המקומית, בה שולטים המשוחדים-לגירסתו אולמרט ולופוליאנסקי, אל הוועדה המחוזית בראשותו של חותה. ש"ד הסביר, כי חשש שבוועדה המקומית יעשה מהנדס העיר דאז, אורי בן-אשר, ניסיון להכניס עוד שינויים בפרויקט.

ש"ד הוסיף: "יש גם בעיה של קהל, וכשמופיעים לפניך בעירייה בין 800 ל-1,000 מתנגדים, וכל העיתונות המקומית, וכל הבוחרים שלך כביכול, וכל הרעש סביב זה, כמה שאתה משוחד וכמה שאתה מוכן כן או לא לעשות, הסיכון הוא הרבה יותר גדול מאשר אם זה נדון רק פעם אחת. דבר נוסף, הדיון בוועדה המקומית לא היה מונע כהוא זה גם את הדיון בוועדה המחוזית, כי הדיון בוועדה המחוזית היה צריך להתקיים בלאו הכי, ואז היו דוחים במי יודע כמה זמן את הדיון בוועדה המחוזית כדי לאפשר לוועדה המקומית לגמור קודם כל את הדיונים שלה ולגמור את הזמן שהיא זקוקה להוציא את החלטותיה, ורק אחר כך להתחיל את הוויה דולורוזה בוועדה המחוזית".

"זה לא מאפיונר"

לקראת תום הדיון התייחס ון-אמדן לתרומה בסך 40,000 שקל שהעניק ש"ד באפריל 2007 לכולל בראשו עומד הרב יצחק לופוליאנסקי, בנו של אורי לופוליאנסקי. הוא תהה, מדוע הסכים ש"ד - לגירסתו - להעביר סכום זה שהיה גם הוא שוחד, כאשר יחסיו עם צ'רני כבר עלו על שרטון. ש"ד השיב: "כי נתבקשתי בשעתו, אני לא זוכר למה ומדוע התבקשתי ומצאתי לנכון, כי הבטחתי לתת את זה". ון-אמדן: "יכולת להגיד לא, זה לא שהוא [אורי לופוליאנסקי] איש כזה מפחיד, זה לא שוק אפור, זה לא מאפיונר, הוא ביקש, ויכולת להגיד לא, תרמתי מספיק". ש"ד: "אז לא אמרתי את זה".

ון-אמדן ציין, כי הכולל בו מדובר קרוי על שמו של יאיר, נכדו הילד של לופוליאנסקי שנפטר בשנת 2005 וטען: "אתה בן אדם שתורם, פשוט תרמת כי הסיפור הזה על נכדו עליו השלום של הרב לופוליאנסקי שנפטר בדמי ימיו בעת טיפול שיניים נגע לליבך, זה הכל. אני באמת לא מבין איך אתה לעצמך לוקח את הפעולה הזאת של מעשה טוב וטהור שעשית ו'מזהם' אותה". ש"ד: "זה לא נכון, אני מאוד מצטער, השתתפתי בצער, אני לא יודע כרגע את כל הסיפור הזה, אני יודע שהתבקשתי לתרום לכולל ותרמתי לכולל של הבן של לופוליאנסקי". לדבריו, הוא אפילו לא ידע שהכולל קרוי על שמו של הילד המנוח.