אב לא יצלם את בתו שנמסרה לאימוץ

אב ביולוגי לא יורשה לצלם את בתו שנמסרה לאימוץ במפגשיהם. כך קבעה (18.2.13) שופטת בית המשפט למשפחה בקריות, אספרנצה אלון.

הילדה, כיום בת 4.5, הוכרזה כבת-אימוץ, בין היתר לאחר שהאב ניתק כל קשר עימה במשך שנתיים. לאחר מכן נקבע, כי יוכל להיפגש עימה שלוש פעמים בשנה. כאשר נפגשה עימו העובדת הסוציאלית לצורך תיאום המפגשים, הודיע האב שבכוונתו לצלם את בתו אפילו אם הדבר יחייב אותו להתעמת עם המשטרה, כלשונו.

היועץ המשפטי לממשלה פנה לבית המשפט בבקשה לאסור על הצילום, בהסבירו שהדבר עלול לפגוע בחיסיון המוחלט שקובע החוק להליכי האימוץ. אלון קיבלה את עמדת היועץ המשפטי, באומרה: "רצונו של האב הביולוגי לצלם את בתו, לשאת את תמונותיה בחיקו ולהראות את תמונותיה לבני משפחתו מובן ואף קשה שלא לאהוד אותו. יחד עם זאת, ובכל ההבנה לרגשות המשיב, זכותה של הקטינה לחיסיון, לפרטיות, ליציבות, לביטחון רגשי - גוברת".

לדברי אלון, המציאות הטכנולוגית הנוכחית עלולה לכרסם בזכות לפרטיות. היא מזכירה את פסק דינו של בית המשפט העליון, בו נאסר על אדריכל לפרסם הדמיות של פנים ביתו של יזם ההיי-טק אריק ורדי, וממשיכה: "קל וחומר, שיש לשמור על הזכות לפרטיות שבעתיים בכל הקשור לקטין, רך בשנים, ובן בנו של קל וחומר, במאומץ".

אלון מוסיפה: "יש לכבד את רצונם של ההורים האומנים ולאפשר להם לגדל את הקטינה בידיעה כי נעשה כל שניתן כי סיפור חייה של הקטינה ייחשף בהתאם לרצונם ולהבנתם. יש לאפשר לקטינה ולהם לשמור על פרטיותה ופרטיותם, לשלוט במידע אותו הם חפצים לגלות לאחרים וכן לשמור על חסיון ההליך". והיא מסכמת:

"בטוחני כי המשיב חפץ בטובת הקטינה ואין הוא מבקש להרע לה. יחד עם זאת, לא אוכל להתיר לצלם את הקטינה ו/או להקליטה או כל פעולה אחרת אשר עלולה לסכן את פרטיותה את חיסיון ההליך. המשיב יכול מדעת או שלא מדעת, לפגוע בפרטיותה של הקטינה. עדים אנו ללא מעט מקרים בהם נפרץ מידע ממוחשב, הועתק או שוכפל ובכך תיפגע פרטיותה של הקטינה והנזק שייגרם לקטינה אינו בר פיצוי ו/או השבה והוא בבחינת אל-חזור".