האדריכל יצחק חלפון, ששימש כמנהל משרדו של אורי שטרית, לא יכול היה להציג בעדותו במשפט הולילנד מסמכים שיסבירו את שכר הטירחה הגבוה ששילם שמואל דכנר למשרד זה. המדינה טוענת שמדובר בשוחד לשטרית תמורת סיועו ליזמי הולילנד, בעוד שטרית טוען שמדובר בתשלומים לגיטימיים תמורת עבודתו עבור דכנר.

חלפון אישר (3.12.12), כי שטרית שלט בצד הכספי של המשרד והוא שהביא את הלקוחות, כי דכנר לא היה לקוח של המשרד בטרם מונה שטרית למהנדס העיר ירושלים וכי בניגוד ללקוחות אחרים - לא נחתם עימו הסכם אלא סוכם רק תעריף לשעת עבודה. חלפון שב וטען לאורך עדותו, כי התשלום שנגבה מדכנר לא שיקף רק פעולות מול גורמים חיצוניים, אלא גם עבודות בדיקה והכנה רבות. ואולם, כאמור, הוא לא הציג מסמכים המתעדים עבודות אלו.


"אני סופג ציניות"


השופט דוד רוזן העיר מספר פעמים בחריפות לחלפון: "אני מתרשם שאתה הולך סחור סחור במקום לענות לעניין", "אדוני אדם מאוד אינטליגנטי, אני מתחיל לחשוב שאדוני בכוונה לא עונה לשאלות". חלפון מצידו טען: "אני לא יודע את ההבדל בין חשבונית לבין חשבון ובין קבלה", "אני לא רואה חשבון ותחום המספרים מבלבל אותי", "אני איש גרפי לחלוטין, מבין תוכניות", "אני יודע רק להוציא דרישות תשלום, זה הדבר היחיד שאני יודע". בהמשך אמר חלפון לתובע, עו"ד יוני תדמור: "אני נמצא כאן מרצוני בבית המשפט על-מנת להעיד דברי אמת. אני סופג ציניות מדברי השופט וגם כל מיני הערות ממך כאשר נמנעת ממני האפשרות להגיב".

תדמור עימת את חלפון עם שורה של תמיהות בפעילותו של המשרד מול דכנר, כגון חשבונית שהוצאה שבועיים לפני דרישת התשלום. כאשר הציג תדמור לחלפון רישומים מיומנו, כגון רישום בו הוא תוהה על מה משלם דכנר 150,000 שקל. טען חלפון שהם אינם משקפים דבר אלא מהווים רק רשימות פרטיות שהכין לעצמו.

תדמור הראה, כי משרד שטרית קיבל מדכנר 900,000 שקל בשנת 2004, סכום המשקף 1,543 שעות עבודה שהן 193 ימים. מכאן עבר תדמור לפירוט הפרויקטים השונים, כאשר בכולם מצביעים המסמכים שנתפסו במשרד שטרית על פעולות אחדות לאורך שעות בודדות בלבד. כך למשל חויב דכנר במאות שעות עבודה בפרויקט בית ציוני אמריקה בתל אביב. על כך אמר חלפון, שלפני הפעולות הקצרות היה צורך בעבודת הכנה ממושכת. בתגובה הראה תדמור, כי משרד שטרית חייב את דכנר בעשרות אלפי שקלים נוספים חודשים רבים מאוחר יותר, כאשר ברור היה שהפרויקט לא יבשיל.


"פרויקט מסוג שונה"


משרד שטרית גם חייב את דכנר ב-132,000 שקל תמורת שלוש פעולות בלבד בנוגע לפרויקט אפשרי במושב עשרת, וב-23,000 שקל תמורת סיור באזור צוק מנרה. חלפון שב וטען שמדובר בעבודה רבה נוספת, אך הודה שאין תיעוד של עבודה זו. תמורת פרויקט בית ברל, בו לפי רישומי שטרית אמור היה להיות מעורב גם שמעון גלאון, חויב דכנר ב-75,000 שקל - חלקם לאחר שלפי רישומי המשרד עצמו הסתיים הטיפול בפרויקט. חלפון טען, כי בשל היקף העבודה מול דכנר, הוא חייב אותו לעיתים חודשים רבים מאוחר יותר. עוד התברר, כי דכנר שילם 100,000 שקל שנזקפו כנגד בדיקות לגבי פרויקט ברחוב יהודה המכבי בתל אביב.

לעומת כל אלו, בפרויקט היחיד שבוצע במלואו - בניית בית מגורים בהרצליה - הגיע חיובו של דכנר ל-219,000 שקל בלבד. חלפון טען, שמדובר בפרויקט מסוג שונה ולכן אין להקיש ממנו לפרויקטים אחרים. אלא שאז אישר חלפון, כי על-פי הוראתו של שטרית - כלל לא שילם דכנר תמורת פרויקט זה.