אין הפרעה בתפקיד לשוטר שאינו מזדהה

אזרח אינו עובר עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, אם השוטר אינו מזדהה בפניו ככזה. כך קובעת (28.2.13) שופטת בית משפט השלום בירושלים, אילתה זיסקינד.

"חובת הזיהוי של שוטר כלפי אזרח המבקש ממנו להזדהות אינה טכנית, אלא היא חובה מהותית הנוגעת לזכויות האזרח וככזו מעוגנת עלי חוק, שכן זכות האזרח לדעת מיהו בעל הסמכות המעכב אותו או מגביל את זכויותיו, ואם הוא אכן בעל סמכות, ככלי היחידי המאפשר לו לעמוד על זכויותיו מול הסמכויות מרחיקות הלכת שבידי השוטר לשלול זכויות האזרח, לרבות עיכובו ושלילת חירותו", אומרת זיסקינד.

זיסקינד זיכתה את גור-ארי מינצר מאשמת הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לאחר שרכבו נעצר במחסום נעלין, אך כאשר מי שעצר אותו לא הציג בפניו תעודת שוטר - המשיך בנסיעה. מינצר גם הואשם בכך שניסה לדרוס את האיש, סג"מ אביעד פרי, אך זוכה גם מאשמה זו, לאחר שפרי לא הגיע להעיד ולאחר שעדים אחרים לא ראו את האירוע.

זיסקינד מציינת, כי מינצר המתין מספר דקות במחסום, כאשר פרי הלך להזעיק "שוטרים אחרים כדי שמישהו מהם יזדהה סוף סוף בפני הנאשם כבעל סמכות, וגם שוטר מג"ב שהוזעק לא נשא את מסמכי הזיהוי". בנסיבות אלו, היא קובעת, לא הוכח שמישהו מבין הנוכחים עמד בדרישות החוק והיה רשאי לדרוש ממינצר לעצור ולהזדהות. "כשוטר, היה עליו בראש ובראשונה לקיים חובתו על-פי חוק, בטרם ידרוש דרישותיו מהאזרח להזדהות, והנאשם היה זכאי לכך", היא אומרת.

"במעשי שוטר או עובד ציבור שחרג מסמכותו, יש כדי לכרסם עד כדי לשלול את יסוד העבירה של 'במילוי תפקידו' שבעבירת ההפרעה לעובד ציבור, גם במקרה של הפעלת שיקול דעת מוטעה בלבד (ללא קשר לחובת ההזדהות), וכך גם כאשר השוטר לא מילא אחר החובה החוקית המוטלת עליו להזדהות, בטרם ידרוש דרישותיו מהאזרח. כך גם בענייננו, שכן המתלונן לא הזדהה בפני הנאשם כשוטר", מוסיפה זיסקינד.

זיסקינד מסכמת: "באשר ליסוד הנפשי של הנאשם, כי הוא מפריע לשוטר. מן הראוי היה כי השוטרים יהיו ערוכים בו במקום להציג עצמם בצורה מכובדת כבעלי סמכות, בדרישתם מאזרח להזדהות, ולא יצפו מהאזרח להמתין עד שיאותר שוטר שבידו להזדהות בפניו, וזאת לא רק בבחינת 'נאה דורש - נאה מקיים', אלא בראש ובראשונה, בבחינת עמידת השוטר בחובתו על-פי חוק, בטרם ידרוש מהאזרח דרישה שאינו עומד בה בעצמו".