"מתכנן המחוז הכפיל את מגדל הולילנד"

אברהם נתן אומר, כי בכל פגישותיו עם אנשי הרשויות הציבוריות בנוגע לתב"ע ג' של פרויקט הולילנד לא הרגיש סימן כלשהו לקיומו של משהו לא כשר ביחסים בין היזמים לרשויות. לדברי נתן, שעבד מטעמו של שמואל דכנר, הכל נעשה כדין. הוא דיבר (יום ה', 14.3.13) בחקירה נגדית לעו"ד גיורא אדרת, סניגורו של הלל צ'רני.

לדברי נתן, מתכנן המחוז, פסקואל ברויד, ביקש לבטל את 170 הקוטג'ים שהיו אמורים להקיף את ההר, ובתמורה הכפיל את גובהו של המגדל מ-16 ל-32 קומות כדי שלא לפגוע בזכויות הבנייה. "אמרתי לו שזה לא הגיוני. הוא אמר שהוא רוצה שלוש נקודות ציון: הר הבית, הולילנד ועוד תוכנית. שמואל התפוצץ. אמרתי לו: בוא נסכים, אל תריב איתו, יהיו התנגדויות ובטח יהיו שינויים". לדברי נתן, אילו היה צל-צילו של שוחד – הוא לא היה מעורב בפרויקט, והוא אמר לדכנר גם לא להעניק תרומות כלשהן. יצוין, כי כלפי ברויד לא הועלתה טענה כלשהי והוא אינו מעורב בפרשה.


"זו טענה שקרית"


בחקירתו בידי עו"ד רועי בלכר, סניגורו של אהוד אולמרט, הכחיש נתן את דבריו של דכנר, כאילו סיפר לו על הכספים שהוא מעביר לאולמרט ולשולה זקן. דכנר טען, כי נתן אמר לו שהוא מטורף, משום שיכול היה להתמקח עם אולמרט ולשלם הרבה פחות. דכנר גם סיפר לנתן שסייע לאולמרט במימון הגנתו במשפט החשבוניות בליכוד – גירסה ממנה חזר דכנר עצמו. דכנר העיד בבית המשפט, כי סיפר לנתן על הצ'ק שנתן ליוסי אולמרט לבקשתו של אהוד אולמרט. נתן הגיב: "זו טענה שקרית. לא ידעתי על הסכום ולא ידעתי על ההעברה הזאת".

נתן אישר, כי חבריו של יוסי אולמרט לפעילות הפוליטית ידעו על קשייו הכלכליים, שכן הוא ביקש מהם עזרה ו"אמרו שהוא מבקש כספים אפילו מנהגי מוניות". נתן עצמו העניק לאולמרט 10,000 שקל. בלכר העלה את האפשרות, כי דכנר שמע על מצוקתו של אולמרט והחליט לסייע לו, ושאל האם ייתכן שלפי תומו הוא שסיפר על כך לדכנר. נתן השיב שהדבר אפשרי. הוא גם אישר, כי ייתכן שלאור הנסיבות הצטיירה במוחו האפשרות שדכנר נתן לאולמרט צ'ק.

התובע, עו"ד יוני תדמור, טען שנתן לא יכול היה לדבר עם דכנר על מצבו של יוסי אולמרט לפני שהוא עצמו מסר לו צ'ק - חודש בלבד לפני שאולמרט עזב את הארץ, באוגוסט 2004. דכנר העניק את הכסף לאולמרט בסוף 2002. נתן השיב, כי ידע על מצבו של אולמרט עוד קודם לכן, כבר משנת 2002.


"עם דמעות בעיניים"


סניגורו של אורי לופוליאנסקי, עו"ד עמוס ון-אמדן, ציין שדכנר ונתן טענו כל אחד שהאחר אינו מבין בתכנון ובנייה. נתן השיב, כי דכנר בא אליו "עם דמעות בעיניים" וביקש שיסייע לו בהעברת תב"ע ג', והוא תמה מדוע דכנר לא הצליח בכך, משום שמדובר בשטח עירוני בו כבר אושרו זכויות בנייה ולא בהפשרת שטח חקלאי. ון-אמדן טען, כי דכנר גייס את נתן משום שלא הכיר די הצורך את הנפשות הפועלות בוועדה. נתן עמד על גירסתו, כי שירותיו נשכרו בשל יכולתו המקצועית.

השופט דוד רוזן שאל, מדוע היה צריך הלל צ'רני להעסיק את דכנר ולשלם לו 50,000 דולר, אם במקביל שילם לנתן 345,000 דולר תמורת העברת התוכנית והטיפול בהתנגדויות. נתן השיב, כי מדובר בפרויקט ענק שיש לנהל, הן בצד הבנייה והן בצד המימון, בהם טיפל דכנר. רוזן העיר בהמשך בהומור, כי לאחר שנטען שלא היו לדכנר גם יחסי אנוש – לא ברור מדוע שכר אותו צ'רני.

בתשובה לשאלותיו של עו"ד טל שפירא, סניגורו של דני דנקנר, אמר נתן שהיו הסכמים בכתב בינו לבין צ'רני, וכי מדובר היה בתשלום סביר לגודל הפרויקט ובשיטת תשלום מקובלת. שאלותיו של שפירא נבעו מהטענות המועלות נגד תעשיות מלח בנוגע לתשלומיה למי שעסקו בהפשרת קרקעותיה, ולפיהן תשלומים כה גבוהים הם בהכרח כיסוי לשוחד. נתן אישר את דבריו של שפירא, כי אילו היה חושש שיש שמץ של פסול בסכום שקיבל – היה מתפטר מיידית. תדמור הגיב באומרו, כי נתן ביצע פעולות רבות בפרויקט הולילנד והוא אשר היה ב-front של הפרויקט; נתן אישר זאת.