ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ביקש מהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לאסור על קיום הפגנה מסוימת נגד הממשלה. בקשתו של נתניהו נומקה בנימוקים ביטחוניים, אך וינשטיין דחה אותה. כך גילה וינשטיין (יום ד', 22.5.13) במפגש עם הפורום הפלילי הארצי בלשכת עורכי הדין.

בנוגע להקמת גוף הביקורת על רשויות התביעה, אמר וינשטיין: "נאלצתי לעבור מסכת לא פשוטה של פגישות ולחצים מטעם פרקליט המדינה ובכירי הפרקליטות, שהסבירו לי שאין גוף מבוקר יותר מאשר הפרקליטות". הוא ציין, כי בתי המשפט סבורים לאחרונה יותר ויותר שיש מקום לנזוף בפרקליטים המופיעים בפניהם.

לדברי וינשטיין, שרת המשפטים, ציפי לבני, התומכת בצורה נלהבת בהקמת גוף הביקורת, שאלה מדוע התביעה המשטרתית אינה נכללת בו. הוא השיב, כי יש לפעול בזהירות, ועדיף להתחיל לפעול כעת מאשר לנהל במשך שנה מו"מ עם מפכ"ל המשטרה, יוחנן דנינו. עוד אמר, כי נטייתו היא שבתום השנה הראשונה לפעילות גוף הביקורת, ואם לא יתרחש משהו חריג – יוכל גם הציבור לפנות אליו. "אם אגיע למסקנה שזה הופך להיות מסע ציד של סניגורים נגד פרקליטים, נוכל לחזור צעד אחורה", הוסיף.


הידוק בנושא אסירי הפרדה


המשנה ליועץ המשפטי, רז נזרי, התייחס לשאלת איחוד התביעה המשטרתית עם הפרקליטות. לדבריו, החשש הוא שאיחוד כזה יביא להתמקדות בתיקים העיקריים תוך הזנחת תיקים של עבירות קלות יותר, להן יש השפעה רבה על איכות החיים. וינשטיין אמר, כי היה רוצה מאוד לראות את כל גופי התביעה בגוף אחד, אך איחוד כזה עלול להזיק הן למשטרה (המגישה 92% מכתבי האישום) והן לפרקליטות. "לא אמרתי את המילה האחרונה בנושא הזה, ונדון בו שוב", הבטיח לעו"ד פיני פישלר שהעלה את הנושא. עוד הבטיח וינשטיין להדק את פיקוחו על הטיפול באסירים, במיוחד בנוגע לאסירי הפרדה.

נזרי התייחס גם לאפשרות להאריך את הזמן המירבי של עבודות שירות, העומד כיום על שישה חודשים. לדבריו, החשש הוא שבמקרה כזה – שופטים ישלחו נאשמים לתקופות מאסר שיעלו על האורך המירבי של עבודות השירות, במקרה בו יסברו שהנסיבות אינן מאפשרות עבודות שירות.

וינשטיין אמר, כי על פני הדברים – שאלת ההוצאות של בנימין ושרה נתניהו אינה בתחום אחריותו אלא בזו של מבקר המדינה. בתשובה לשאלה האם יוציא הנחיות בנושא אמר וינשטיין, כי ימתין לתוצאות הביקורת כדי להחליט האם לעשות זאת.


"צריך למצוא פתרון למסתננים"


בנושא המסתננים אמר וינשטיין, כי מדובר בסוגייה סבוכה מאוד, לו הוא נדרש לעיתים קרובות מדי. לדבריו, ודאי שתושבי דרום תל אביב סובלים מצוקה רבה, ומצד שני – גם למסתננים יש זכויות מתחום כבוד האדם. "יש 60,000 מסתננים וזו כמות גדולה מכפי שמדינה קטנה כמו שלנו יכולה להכיל. לכן צריך למצוא פתרון שיעלה בקנה אחד עם זכויות אדם והמשפט הבינלאומי".

וינשטיין אמר, כי אין זה ראוי שיתייחס לדיסאינפורמציה שפורסמה בנושא "השופט המכה", והסכים לומר רק שההחלטה צפויה בקרוב מאוד. הוא הסכים, כי החלטות מתקבלות בפרקליטות לאחר זמן רב, ולכך יש מחיר ציבורי ניכר. "משפטים בישראל מתנהלים במשך זמן עצום. כשהייתי סניגור, לא היה משפט שהסתיים בפחות מחמש שנים", הוסיף. לדעתו, משפטים צריכים להתקיים מיום ליום, וכך סבורים גם לבני והנשיא אשר גרוניס. "זו תהיה ההנחיה שנוציא לתביעה. זה מחסום פסיכולוגי גרידא", קבע.

וינשטיין הבהיר, כי הוא מתייחס לחיסיון עיתונאי כאילו הוא קבוע בחוק, למרות שלא זה המצב. לדבריו, הוא אינו מוכן לבצע מחקרי תקשורת על עיתונאים כדי לגלות הדלפות, למרות לחצים ממשלתיים ומשפטיים. וינשטיין העיר, בחצי-הומור, כי אין זה אומר בהכרח שכך יהיה גם בעתיד.