שופטת בית המשפט לנוער באשדוד, ניצנה בן-דוד, הורתה על הוצאת ארבעה ילדים ממשמורת אמם ולא נימקה את ההחלטה. למחרת טענה בן-דוד, כי הבהירה לצדדים שהחלטה מנומקת תימסר מאוחר יותר - אך בית המשפט המחוזי בבאר שבע מתייחס לכך בספקנות רבה. כך עולה ממסמכים שהגיעו לידי News1.

מדובר בארבעה ילדים להורים גרושים, שהמשמורת עליהם מצויה בידי אמם. פקידת הסעד ביקשה להוציאם מידי האם, וב-9.7.13 נענתה בן-דוד לבקשה בהחלטה לקונית: "לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים שוכנעתי לקבל עתירת פקידת הסעד ואני מורה על הוצאת הקטינים ממשמורת המשיבה למשמורת הסעד ושילובם במרכזי חירום". בהמשך ההחלטה נתנה בן-דוד הוראות בנוגע למקומות בהם ישולבו הילדים ולהמשך הדיון בנושא.

אביהם של הילדים הגיש בו ביום ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע וביקש שהם יימסרו לידיו. בין היתר טען האב, באמצעות עו"ד יוסי נקר, כי ההודעה על הדיון נמסרה לו רק ב-8.7.13 אחרי הצהריים, כך שלא היה סיפק בידו להשיג ייעוץ משפטי והוא נאלץ לייצג את עצמו. נקר מעיר, כי מדובר בהתנהלות שיטתית של שלטונות הרווחה, המוכרת לו מבתי משפט שונים ברחבי הארץ. בערעור גם הועלתה הטענה נגד העדר ההנמקה בהחלטה מאותו יום.

למחרת הגשת הערעור, 10.7.13, עיכבה בן-דוד ב-48 שעות את ביצוע ההחלטה. בין היתר טענה בן-דוד, כי היא התרשמה שהאב מסכים להחלטה להעביר את ילדיו למרכזי חירום "ולפיכך לא ניתנו נימוקי החלטה לאלתר. המותב הבהיר לצדדים כי החלטה מנומקת תישלח לצדדים. מחמת טעות סופר עובדה זו לא נרשמה בפרוטוקול". דברים אלו נכתבו, כאמור, לאחר הגשת הערעור.

שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, נחמה נצר, התייחסה לכך בהחלטתה בערעורו של האב: "ייתכן שהיה מקום לומר כי ההליך בבית המשפט לנוער לא היה תקין באופן מלא וכי אין זה סביר שהחלטה כה גורלית תינתן ללא כל הנמקה". בן-דוד אכן נתנה ב-10.7.13 שתי החלטות, שאחת מהן משתרעת על פני שישה עמודים ובמסגרתה נכללים הנימוקים, ממשיכה נצר. ההחלטה המקורית "היא החלטה קצרה, חסרת נימוק ואין בה אפילו אמירה המתקרבת לראשית הנמקה".

נצר מוסיפה, כי גם אם בן-דוד סברה שהאפשרות היחידה היא להעביר את הילדים מאמם לידי רשויות הרווחה, עדיין היה עליה לנמק אותה בו במקום ולא לאחר מכן. זאת, "במיוחד כאשר אין בהחלטתו [של ביהמ"ש לנוער] מיום 9.7.13 משום רמז כי בכוונתו לציין את נימוקי ההחלטה בהחלטה נפרדת".

למרות פגם זה, דחתה נצר את ערעורו של האב, באומרה שכרגע אין מנוס ממנה למרות הצער והכאב הכרוכים בכך. עם זאת, הורתה נצר לבית המשפט לנוער לבחון שוב את המצב בתוך חודש ובין היתר לבדוק האם ניתן להעבירם לידי אביהם.