המדינה: העתירות נגד ייצוא הגז - חפוזות ושגויות

העתירות נגד החלטת הממשלה בנושא ייצוא הגז הוגשו בצורה כה חפוזה, עד שלא צורף אליהן העתק של החלטת הממשלה והן נוגדות חלקים עיקריים בהחלטה זו. כך טוענת המדינה (יום א', 28.7.13) בתגובה לעתירות שהגישה לבג"ץ.

העתירות יוצאות בעיקר נגד ההחלטה לייצא את הגז הטבעי שמעבר לצרכיה של המדינה ל-29 השנים הקרובות. עוד נטען בהן, כי שר האנרגיה והמים, סילבן שלום, לא היה רשאי לפעול בתחום זה בלא חקיקה ראשית. את העתירות הגישו הח"כים שלי יחימוביץ', ראובן ריבלין, אבישי ברוורמן ומשה גפני, המרכז האקדמי לעסקים ומשפט, הפורום הישראלי לאנרגיה והעמותה לכלכלה בת-קיימא.

המדינה אומרת, באמצעות עו"ד ענר הלמן, כי לשלום יש סמכות בחוק הנפט לקבוע את התקנות בנוגע לשימוש בגז הטבעי, וכי הוא אף חייב להפעיל אותן כדי להבטיח שמירת עתודות מספיקות לצורכי המשק הישראלי. הסמכות קבועה במפורש בחוק הנפט, ואין צורך בחקיקה ראשית במקום בו חקיקה קיימת מסמיכה את הרשות המינהלית לפעול, ממשיכה המדינה.

לגבי כמות הגז מציינת המדינה, כי הוועדה בראשותו של מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול צמח, המליצה לייצא את הגז שמעבר לכמות הדרושה ל-25 השנים הבאות, ואילו הממשלה נטלה מרווח ביטחון גדול עוד יותר וקבעה שיש לשמר עתודות ל-29 שנים. לדברי הפרקליטות, הנחותיה של ועדת צמח היו שמרניות ביותר, ובכל מקרה - הרשות המינהלית רשאית להעדיף חוות דעת מקצועיות מטעמה על פני חוות דעת פרטיות, כגון אלו שעליהן מסתמכים העותרים.

הלמן מציין, כי החיפזון שבהגשת העתירות יום אחד בלבד לאחר קבלת החלטת הממשלה, הביא בין היתר לכך שהעותרים תוקפים את ההחלטה תוך הסתמכות על דעת המיעוט של מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה כפי שהוצגה בדוח ועדת צמח. ואולם, בפועל קבעה הממשלה שתישמר לישראל כמות שהיא 98% מזו שהציעה המנכ"ל. העותרים גם טוענים שניתן יהיה לייצא למדינות שכנות גז מתוך הכמות שתובטח למשק הישראלי - בעוד בהחלטה נאמר במפורש שייצוא זה ייעשה מעבר לעתודה הישראלית.