|
|
בן-פורת. בראש מעייני [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, רואה בשופטת המנוחה מרים בן-פורת מודל לנושא ההגנה על זכויות האדם כחלק מתפקידו של המבקר. שפירא עצמו שם דגש על נושא זה, כפי שהוא אומר בנאומיו וכותב בהקדמות לדוחותיו.
בדבריו באירוע לציון שנה לפטירתה של בן-פורת, המתקיים (יום א', 6.10.13) בבית המשפט העליון, אומר שפירא: "היא יצקה יסודות חדשים למוסד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור והפכה אותו למוסד בעל השפעה מרכזית במדינה ועסקה בסוגיות הון ושלטון; טוהר המידות במגזר הציבורי, מינויים פוליטיים וכספים ייחודיים. היא לא נרתעה מפרסום דוחות ביקורת נוקבים ולא נכנעה ללחצים, ותרמה רבות גם לתורת הביקורת. המאמרים פרי עטה והספר שפרסמה 'חוק יסוד: מבקר המדינה' מהווים במידה רבה מורה-דרך לכל העוסקים בתחום".
לדברי שפירא, גם בנושא הצדק החברתי הייתה בן-פורת סוללת דרך, והוא מצטט מדבריה בהקדמה לדוח האחרון שלה (אפריל 1998): "במרכז התעניינותו של המשטר הדמוקרטי ניצבים הפרט והצורך להגן על זכויותיו. ניצול לרעה של הכוח, המסור לפועלים בשמו של הציבור ולמענו, כמוהו כפגיעה באושיותיו ובנשמת אפו. למבקר המדינה תפקיד מרכזי בתחום זה, ואותו העמדתי בראש מעייני במהלך שנות כהונתי.
"...לא פסחנו, חלילה, על בני מיעוטים ועל השכבות החלשות. בדקנו נושאים כמו הטיפול במפגרים, זכויות הנכים, מעונות לקשישים, תנאי אשפוז בבתי החולים, הפער בתחום החינוך בין המגזר היהודי לערבי, הוצאת ילדים מחיק המשפחה והפקדתם בידי משפחה אומנת או מוסד ומסירתם לאימוץ".
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
