נדחתה בקשה לתביעה נגזרת נגד גזית

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, רות רונן, דחתה (3.10.13) בקשה להגשת תביעה נגזרת נגד גזית ואורמת, בטענה שגזית ניצלה מידע פנים בעת שהשקיעה באורמת.

גזית, בשליטת חיים כצמן, רכשה בשנת 2007 למעלה מ-18% ממניות אורמת שבשליטת יהודה ויהודית ברוניצקי. תחילה רכשה פחות מ-5%, כדי שלא להיחשב לבעל עניין, ולאחר מכן רכשה 13% נוספים. בסך-הכל השקיעה גזית ברכישות 1.1 מיליארד שקל. לאחר שהפכה גזית לבעל עניין, ביוני 2007, רשמו מניות אורמת עליות חדות.

רומן אלטמן טען, כי הכוונה להגדיל את האחזקות באורמת הייתה בבחינת מידע פנים, ולכן אורמת צריכה לתבוע מגזית להעביר לה את הרווח שגרפה מכך שרכשה את המניות לפני עליית שערן. דירקטוריון אורמת דחה את הדרישה ורונן דחתה את התביעה שהגיש אלטמן בעקבות כך, תוך שהיא מתייחסת למספר סוגיות עקרוניות.

רונן דנה תחילה בעיקרון שיקול הדעת העסקי - business judgement rule - לפיו חברה מיטיבה לשקול את האינטרסים שלה. היא אומרת, כי למרות שהכלל לא אומץ באופן מלא ומפורש בידי בית המשפט העליון, ניתן לומר שהוא כבר חלק משיטת המשפט בישראל. לפיכך, התערבות בית המשפט בהחלטות עסקיות תיעשה רק בנסיבות חריגות.

כאשר מדובר בהחלטה האם להגיש תביעה, ממשיכה רונן, שיקול הדעת של החברה צריך להיות בלתי סביר במידה קיצונית כדי שבית המשפט יתערב בו. בכל מקרה, בית המשפט לא יבחן את סבירות ההחלטה על-פי המידע המצוי בידו, אלא על-פי זה שהיה מצוי בידי החברה כאשר החליטה האם להגיש או לא להגיש תביעה. במקרה הנדון, ההחלטה הייתה סבירה, התקבלה לאחר שיקול דעת והתייעצות עם היועצים המשפטיים של אורמת, וגם לא ניתן לטעון שהדירקטורים היו נתונים בניגוד עניינים.

עוד דנה רונן בשאלה מהו מידע פנים: מידע של החברה או מידע על החברה. היא אומרת, כי שני ההסברים אפשריים לפי חוק ניירות ערך, אך לדעתה יש לקבוע שמדובר במידע של החברה. לאור זאת ברור, שהמידע שבידי גזית לא היה שייך לאורמת, לכן הוא לא היה מידע פנים ולכן אין עילה לתביעה נגד גזית. רונן מעירה, כי קבלת פרשנותו של אלטמן תגרום נזק לשוק ההון, שכן היא תפגע קשות בהשתלטויות עוינות שהן חיוניות לפעילותו של שוק הון תקין. רונן חייבה את אלטמן בתשלום הוצאות של 25,000 שקל לגזית ובאותו סכום לאורמת.