מאות קרונות רכבת נרכשו באופן בעייתי

222 קרונות דו-קומתיים, בעלות כוללת של כ-370 מיליון אירו, רכשה חברת רכבת ישראל. ביקורת של מבקר המדינה מצאה ליקויים ממשיים בתהליך קבלת ההחלטות ובסדרי רכישת הקרונות, וכן בסדרי הפיקוח והבקרה על תחום זה בחברת הרכבת הן מטעם משרד התחבורה והן מטעם משרד האוצר.

מדוח המבקר עולה כי רכבת ישראל פרסמה מכרז בינלאומי ושינתה באופן משמעותי את המפרט של הקרונות ואת התנאים החוזיים שהתחייבו ממסמכי המכרז לאחר שנותרה עם מציע יחיד. בשינוי המפרט הטכני והתנאים החוזיים שפורסמו במכרז באופן משמעותי פגעה הרכבת בעקרונות התחרות ושוויון ההזדמנויות כלפי ספקי ציוד נייד (קרונות, קטרים וכדומה) פוטנציאליים, ולא מיצתה את היתרונות שמקנה מכרז פומבי כדי לקבל את ההצעה המיטבית לקרונות שרכשה, ולא בחנה את השפעת השינוי על השירות לנוסעים.

הרכבת הגדירה במפרט המכרז קריטריונים ודרישות שלפיהם ייבחנו מדדים של אמינות, זמינות, תחזוקתיות ובטיחות הקרונות. כל הקריטריונים והדרישות הללו הוסרו ממפרט ההסכם, ובנספח להסכם הסופי נותרה רק דרישת אמינות בסיסית של שלושה כשלים למיליון ק"מ. ההיבטים של זמינות, תחזוקה ואפילו בטיחות הוסרו ונדחו לשלב המשא-ומתן על הסכם התחזוקה. חברת הבקרה העירה בדוח כי להערכתה צעד זה הוא בעייתי והוא מאוד לא מומלץ. בנובמבר 2011 הנחה מנכ"ל משרד התחבורה באותה עת את הרכבת "להחזיר לחוזה התחזוקה את המדדים לקביעת רמת התחזוקה והאמינות (RAMS), כך שיופיעו בהסכמים החתומים". אולם בסופו של דבר לא חתמה הרכבת על הסכם לתחזוקת הקרונות עם חברה חיצונית, ולכן מרבית דרישות ה-RAMS לא קיבלו כל ביטוי בהסכמים שנחתמו עם חברה זו.

בסיכום הדוח נאמר כי על חברת הרכבת, משרד התחבורה ומשרד האוצר להפיק את מלוא הלקחים מן הליקויים שהעלה משרד מבקר המדינה בדוח זה. זאת - לקראת הצטיידות הרכבת בשנים הבאות, להתאמת הצי הנייד שלה לפתיחת קווים חדשים ולמתן שירות מיטבי לציבור.