העליון: להחמיר בענישה על תקיפת מורים

"המסר היוצא מבית משפט זה חייב להיות חד-משמעי ולהישמע בקול צלול וברור: שלומם וכבודם של מורים, האמונים על מלאכת הקודש של חינוך ילדינו, לא יהא הפקר". כך אומרת (יום ב', 4.11.13) שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז.

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של אמון חאלד, אשר נדון לשנת מאסר בפועל לאחר שאיים על מורהו של אחיינו ולאחר מכן בעט בבטנו, תקף אותו בכסא, המשיך לבעוט בו כאשר הוא שוכב על הארץ ולבסוף הטיח בו שולחן - וכל זאת לעיני תלמידיו. חאלד הודה והורשע בתקיפת עובד ציבור ובגרימת חבלה חמורה.

חאלד טען בערעורו, כי יש להתחשב בהודאתו, בחרטתו העמוקה ובכך שפיצה את המורה ב-50,000 שקל. אולם, ברק-ארז אומרת: "הטלת אימה ואלימות כלפי עובדי ציבור - והדברים אמורים אף ביתר שאת במקרה של מורה הניצב בפני תלמידיו - היא רעה חולה שיש להילחם בה מלחמת חורמה.

"אירוע כזה לא ניתן למחות מליבם של התלמידים ואף של שאר הנוגעים בדבר באמצעות התנצלות פומבית ופיצוי - אם כי יש לאלה חשיבות רבה, שבית המשפט נתן לה משקל רב. אם לא, הרי עונשו של המערער היה חמור בהרבה. כך ציין בית המשפט קמא ואף לגופו של עניין לא ניתן להעלות על הדעת כל תוצאה אחרת".

ברק-ארז שבה ומדגישה, כפי שעשה בית המשפט העליון בעבר, את החומרה היתרה בה יש להתייחס לאלימות כלפי עובדי ציבור, אשר "נדרשים להתגייס כל יום מחדש למתן שירות ולשם כך לגייס כוחות גוף ונפש". לדבריה, "הדברים אמורים במשנה תוקף בכל הנוגע לעובדי ציבור שהם מורים, אלה שעבודתם המקצועית היא גם שליחות יומיומית המאפשרת מימוש - הלכה למעשה - של זכות היסוד לחינוך".

השופטים חנן מלצר ויצחק עמית הצטרפו לפסק דינה של ברק-ארז. את חאלד ייצג עו"ד דבאח עאדל, ואת המדינה - עו"ד מאיה חדד.