כאשר התביעה סבורה במהלך ניהולו של תיק, כי אין לה סיכוי להרשיע את הנאשם בכל העבירות המיוחסות לו - אין היא חייבת לערוך עימו הסדר טיעון. ביכולתה גם להגיש כתב אישום מתוקן וחמור פחות. כך אומרת (יום ד', 4.12.13) שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז.

ברק-ארז מציינת תחילה, כי תפקידו של התובע אינו לשאוף להרשעה בכל מחיר, "אלא לחתור רק להרשעת האשם ולחשיפת האמת. על כן, במקרים שבהם השתכנעה התביעה לאחר שלב ההוכחות בתיק כי אין די ראיות להרשעת הנאשם, אל לה להתנגד לזיכויו. הסמכות הנתונה לבית המשפט הדן בתיק להרשיע את הנאשם בעבירה אחרת מזו שיוחסה לו בכתב האישום, אינה מוציאה את הרשות הנתונה לתביעה לבקש את תיקון כתב האישום, שמכוח חובת ההגינות הציבורית החלה עליה עשויה אף להיחשב חובה בנסיבות מסוימות. תיקון זה ניתן לבקש עד למתן פסק הדין, ככל שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן".

מכאן עוברת ברק-ארז להדגשה: "במקרים שבהם מתברר לרשויות התביעה כי אין סיכוי להרשעה בעבירה שיוחסה לנאשם מלכתחילה אך ישנו סיכוי להרשעה בעבירה חמורה פחות, האפשרות של עריכת הסדר טיעון עם הנאשם או הנאשמים בשלב זה היא רק אפשרות אחת העומדת בפניהן. לצידה, עומדת האפשרות של הגשת בקשה לתיקון כתב האישום שלא במסגרת הסדר טיעון".


קשה לקבוע מבחנים


ברק-ארז מוסיפה: "ישנם מקרים שבהם עשוי להיות יתרון דווקא לבקשה לתקן את כתב האישום, מבלי לערוך הסדר טיעון, למשל כאשר ישנה חשיבות תקדימית או ציבורית להכרעת דין שאינה מבוססת על הודאה. לא ניתן אף להתעלם מכך שתיקון של כתב האישום ללא הסדר טיעון עשוי לתרום להרגשתו של קורבן העבירה שאין מדובר ב'עסקה' שנעשתה 'על חשבונו', כמו גם מכך שמנקודת מבטו של הקורבן עשויה להיות משמעות רגשית להרשעתו של הנאשם דווקא במסגרת פסק-דין ללא עסקת טיעון. לכך ניתן להוסיף, כי שיקול היעילות נחלש (אם כי לא נעלם) ככל שהסדר הטיעון נערך בשלב מאוחר יותר בהליך הפלילי.

"שיקול הדעת של התביעה בעריכת הסדרי טיעון הוא רחב - אך אינו מוחלט. קשה לקבוע מבחנים חד-משמעיים לשאלה מתי יהיה נכון לערוך הסדר טיעון, ומתי יהיה נכון להביא את ההכרעה לפתחו של בית המשפט. כל תיק טומן בחובו מרחב מורכב של סיכויי הרשעה ואינטרסים ציבוריים, וההכרעה כיצד לנהלו תינתן בהתאם לנסיבותיו הייחודיות".


תחושתו של הנפגע


השופט יצחק עמית מעיר: "כשלעצמי, אני סבור כי תיקון כתב אישום באופן חד-צדדי על-ידי התביעה, שלא במסגרת הסדר טיעון, עשוי אך להגביר את תחושתו הקשה של נפגע העבירה כביכול התביעה 'ויתרה' מבלי לקבל דבר בתמורה. מכל מקום, מאז ומתמיד עמדו בפני התביעה שני מסלולים לתיקון כתב אישום לקולא - אם במסגרת הסדר טיעון ואם ללא עריכת הסדר טיעון. העובדה שפעמים רבות תיקון כתב האישום לקולא נעשה במסגרת הסדר טיעון, היא פועל יוצא של מערכת השיקולים שבבסיס הסדרי הטיעון, ואיני רואה להאריך".

הדברים נאמרו בהחלטתו של בג"ץ לדחות עתירה נגד הסדר טיעון שנערך עם שני נהגים שהואשמו תחילה בהריגה, ולאחר מכן הודו והורשעו בגרם מוות ברשלנות ובעבירות נהיגה לא-תוצאתיות. את העתירה הגישו קרוביו של ההרוג, בין היתר בשל הפרת זכותם להישמע לפני עריכת ההסדר. ברק-ארז, עמית והשופט חנן מלצר קבעו, כי למרות הפגמים שנפלו בהיבט זה של עריכת ההסדר - אין מקום להתערב בשיקול דעתה של הפרקליטות.

את העותרים ייצגו עוה"ד אמיר לויט ואמיר קדיס, את המדינה ייצגו עוה"ד הילה גורני ויונתן ציון מוזס, ואת הנהגים הנאשמים - עוה"ד יהונתן שניאור ויהושע לוי.