"בשירות הציבורי במדינת ישראל תקרת הזכוכית עדיין לא נופצה. לנוכח הנתונים והניתוחים המעמיקים המוצגים בדוח לגבי תת-הייצוג של נשים בתפקידים בכירים במשרדי ממשלה, בבתי חולים, בחברות ממשלתיות, בתאגידים סטטוטוריים, באוניברסיטאות ועוד מצטיירת תמונת מצב עגומה ביותר. הלכה למעשה השירות הציבורי במדינת ישראל והעומדים בראשו, שרובם ככולם גברים, נכשלו ביישום עיקרון השוויון המהותי בין המינים, ובמבחן התוצאה - שהוא החשוב - יש אפליה מגדרית בשירות הציבורי במדינת ישראל".

כך קובע (יום ג', 4.3.14) מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדוח נרחב על העסקת נשים בתפקידים בכירים בשירות הציבורי. לדבריו, אם אין מביאים בכלל חשבון את הדירוג המשפטי בשירות המדינה, אזי שיעורן של הנשים בעמדות הבכירות ביותר הוא רק 13%; באיוש משרות מנכ"ל במשרדי הממשלה יש תת-ייצוג בולט של נשים, ובצמרת שירות המדינה שוררת הגמוניה מוחלטת כמעט של גברים; בבתי החולים שנסקרו בדוח אין אפילו אישה אחת המשמשת מנהלת המוסד הרפואי.

בעת הביקורת עמדו גברים בראש כל מועצות התאגידים הסטטוטוריים שנבדקו; רק 10 מ-59 יושבי הראש בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות היו נשים; רק ב-76 מ-113 הדירקטוריונים התקיים ייצוג הולם, ובתפקיד המנכ"ל של החברות הממשלתיות כיהנו גברים בלבד, והמצב חמור אף יותר בחברות ממשלתיות גדולות. גם במשטרת ישראל שוררת תרבות ארגונית מושרשת של הפליית נשים; גם באקדמיה יש תת-ייצוג בולט של נשים במשרות בכירות.


כישלון ביישום עיקרון השוויון


"השירות הציבורי כשל בביסוס הלכה למעשה של עיקרון השוויון בתפקידים אלו. לא מן הנמנע כי הדבר הוא אך משל לתופעה חברתית רחבה הרבה יותר - ההשלמה עם אי-שוויון ואף עם התנהגות מקפחת ומפלה בתחום אחד והיא בעצם השתקפות של היחס הלא הולם לכבוד האדם בכללותו", קובע שפירא.

"נראה כי לא די באמצעים שננקטו עד כה על-מנת לחולל את השינוי ולהפוך את שוויון הזכויות בין המינים מסיסמה למציאות. הגופים בעלי הסמכות בנושא, ובראשם ממשלות ישראל לדורותיהן, אומנם הכריזו על פעולות שבסיסן אידיאולוגיה, עקרונות וכוונות נעלים - אולם לא עשו כל פעולה ממשית כדי לקדם את הנושא". הניסיון מלמד, כי יש לקבוע יעדים כמותיים ברורים לייצוג הנשים בתפקידים הבכירים ומנגנון לאכיפתם, הוא מסיק.

הגורמים הציבוריים לדורותיהם, הממנים עובדים לתפקידי ניהול בכירים - שרי הממשלה, הנהלות משרדי הממשלה, מועצות התאגידים הסטטוטוריים, הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, הנהלות החברות הממשלתיות והתאגידים הסטטוטריים, בתי החולים והאוניברסיטאות - לא קבעו מה ייחשב ייצוג הולם של נשים. בהעדר פעולות אקטיביות לא חל שינוי ממשי בייצוגן של נשים בתפקידי ניהול בכירים, והוא נותר לאורך שנים ברמה נמוכה שאינה מביאה לידי ביטוי מלא את פוטנציאל השכלתן ואת היכולות המקצועיות שלהן.


להטמיע "חשיבה מגדרית"


בפרק המסקנות קובע שפירא: "על המנכ"לים וההנהלות של הגופים הציבוריים - משרדי הממשלה, בתי החולים, המשטרה, החברות הממשלתיות והתאגידים הסטטוטוריים - ועל נשיאי האוניברסיטאות להטמיע בארגוניהם 'חשיבה מגדרית'; עליהם לחשוף את המבנה המגדרי בקרב כל חתכי המדרגים והתפקידים בארגון, לזהות את החסמים המונעים מינוי של נשים לתפקידים בכירים ולהביא לשינוי בתרבות הארגונית.

"על הממשלה ושריה, האחראים לצביונו של השירות הציבורי ולבחירת העומדים בראשו, לפעול באופן יזום לקידום השוויון המגדרי בקרב נושאי התפקידים הבכירים ולהימנע ממינויים שיפגעו בהשגתו של יעד זה. עליהם לעמוד על החסמים המונעים ייצוג הולם של נשים בתפקידים הבכירים בארגוניהם, ולגבש תוכנית סדורה להסרתם שתביא לשיפור בייצוג הנשים עד להשגת שוויון. בתוכנית יש לקבוע יעדים כמותיים ולוח זמנים להשגתם, וכן יש לקבוע מנגנון בקרה ומעקב על יישומה. בעת בחינת כל מינוי המובא לפניהם, עליהם להביא בחשבון את חובת הייצוג ההולם ואת הצורך ביצירת איזון מגדרי בקרב כלל המכהנים בתפקיד זה, ולמנות את בני המין שאינו מיוצג באופן שוויוני.

"על נציבות שירות המדינה לפעול בנחרצות וללא דיחוי למילוי הוראות החוקים בנושא, והחלטות הממשלה והוראותיה של הנציבות עצמה בנושא. עליה לקיים עבודת מטה סדורה לשם הכנת תוכנית שתכלול יעדים כמותיים לייצוג נשים בכל משרד ויחידת סמך וכלים לאיתור עתודה ניהולית נשית. עליה לכלול גם פעולות לאיתור החסמים המונעים מנשים להשתלב בדרג הניהולי הבכיר ולתת בידי ההנהלות כלים להסרתם.

"על המופקדים על הכשרת עתודה ניהולית בכירה במקצועות שבהם ייצוגן של הנשים נמוך - ובמיוחד בתחומים המזוהים כ'גבריים', ובראשם תחומי הטכנולוגיה וההנדסה - לגבש תוכנית לאומית ארוכת טווח, מלווה בקביעת יעדים ובהקצאת משאבים, לשילוב נשים באותם מקצועות. מדובר בהון אנושי שאינו ממוצה ביעילות, בהפסד למשק ולכלכלה ובדחיקה של נשים ממקום מרכזי בחברה".